מה זה תשתית אינטרנט?

אוגוסט 2021,

אין כמעט צרכן אינטרנט שלא נתקל בזה: האינטרנט לא עובד, הנורות בראוטר שאמורות להיות ירוקות מהבהבות באדום, ואין ברירה אלא להתקשר לשירות הלקוחות של… של מי בעצם? של הספק? של התשתית? למה בכלל אנחנו אמורים לחשוב למי להתקשר כשאנחנו בסך הכול רוצים לגלוש באינטרנט? כדי שיהיה קצת יותר מובן, באנו לעשות קצת סדר ולהסביר מה זה תשתית אינטרנט, למה התשתית לא מספיקה וצריך גם ספק, מה היכולות של כל תשתית, ואיך הרפורמה אמורה לפתור את הכשלים שכולנו סובלים מהם. 

נתחיל עם התשובה הפשוטה למה זה תשתית אינטרנט. התשתית היא הצינור שמעביר את המידע שאנחנו מחפשים ברשת. תשתית אינטרנט מקשרת בין המחשב האישי, המחשב הנייד, הטאבלט, או הטלפון החכם שאיתם אנו גולשים ברשת הביתית לבין האתר שאליו אנחנו נכנסים. חישבו על כך כמו חברת החשמל - חוטי החשמל הם התשתית שמחברת את המכשירים החשמליים למקור אספקת החשמל ובלעדיהם לא נוכל להפעיל את הטלוויזיה, או חשוב יותר - המזגן. חברות תשתית האינטרנט הן הקווים שמעבירים את ה״חשמל״ מהשרת שבו הוא מאוחסן למחשב בביתי שלכם. 

למה צריך גם תשתית אינטרנט וגם ספק אינטרנט?

ספק האינטרנט אחראי על העברת המידע מהאתר או השרת שאליו גלשת אל המחשב, הטלפון הנייד, או כל ציוד קצה אחר שמאפשר גלישה ברשת. הספק משתמש בתשתית שאליה התחברתם, ״הצינור״, כדי להעביר את המידע. כדי לגלוש באינטרנט צריך גם את הצינור, שזו ספקית התשתית, וגם את מי שיעביר את המידע, שזו ספקית האינטרנט. כיום יש שלוש דרכים לעשות זאת:

ספק תשתית וספק תקשורת בנפרד: עד שנת 2015 הדרך היחידה להצטרף לתוכנית גלישה הייתה לרכוש חבילת תשתית וחבילת גלישה מספק בנפרד. היום כבר אפשר לעשות זאת בבנדל, תיכף נגיע לזה, אך עדיין כ-40% מהלקוחות מחוברים בדרך הישנה. החיוב המפוצל מסורבל והוא כרוך במינוי לשתי חברות שונות, קבלת שתי חשבוניות חודשיות שונות, ולא מעט זריקת אחריות בין החברות - ״תתקשר לספק״ או ״תתקשרי לתשתית״. בנוסף לכך הפיצול רע לתחרות ורע לכיס שלנו, הוא עולה לנו יותר והמחיר גבוה יותר מרכישת חבילה משולבת. 

בנדל: בנדל היא רכישה של תשתית וספק מחברה אחת. הבנדל משמש פתרון זול יותר מרכישת השירות בשתי חברות שונות והחשבונית מגלמת הנחה מסוימת על רכישת השירותים תחת קורת גג אחת. את הבנדל קונים מחברות התשתית ובמקרה של בזק החשבונית מתפצלת לאחר 12 חודשים.  

שוק סיטונאי: לפני הצטרפות חברות הסיבים האופטיים, בזק והוט היו שתי ספקיות התשתית היחידות, מה שכמובן לא סייע להפחתת המחירים. כדי להילחם בדואופול, מצב שבו שתי חברות שולטות בשוק, משרד התקשורת חייב אותן להשכיר לספקיות האינטרנט את התשתית שלהן כדי שהן יוכלו למכור חבילה משולבת דרכן. באופן הזה הלקוח נהנה מספק ותשתית בחשבונית אחת מוזלת, ואת השירות הוא מקבל רק מהספקית. 

אילו סוגי תשתיות אינטרנט קיימות בישראל?

תשתית טלפון: תשתית שמספקת חיבור קבוע על גבי תשתית הטלפון שקיימת בבית. ספקית התשתית צריכה להתקין ציוד מסוים במרכזיה האזורית וייתכן צורך בחיבור מפצל שמפריד בין קו הטלפון הביתי לראוטר. החיבור לאינטרנט משתמש בתשתית הארצית המהירה דרך קו אישי מאובטח ומוצפן לכל גולש. 

תשתית כבלים: אינטרנט בכבלים הוא תשתית שמספקת תקשורת באמצעות אותה תשתית כבלים שמספקת שירותי טלוויזיה בכבלים. רוחב הפס גבוה מספקי כדי לספק את שירותי הטלוויזיה, אינטרנט, וטלפון קווי מבוסס אינטרנט על גבי כבל יחיד. 

סיבים אופטיים: תשתית סיבים אופטיים, שמוכרת גם כתשתית פייבר, מבוססת על סיבים אופטיים שמעבירים אור מקצה אחד לקצה אחר ומסוגלים להעביר רוחב פס ומידע עצום למרחקים ארוכים מאוד. הגולשים יכולים לגלוש במהירויות אדירות שכבר מגיעות ל-2.5 גיגה. חבילות הגלישה מהירות פי 10-25 מהמהירויות המקובלות כיום בישראל. כמה מהיר? דמיינו הורדת אלבום מוזיקה בשנייה ואף פחות או סדרה שלמה לבינג׳ בפחות מדקה. 

אילו חברות מספקות תשתית אינטרנט?

בישראל פועלות חמש חברות תשתית אינטרנט:

בזק: חברת הטלפון הוותיקה שהפכה לספק תקשורת מוביל מספקת תשתית אינטרנט דרך קווי הטלפון. 

הוט: החברה שהתחילה כספקית שירותי טלוויזיה רב-ערוצית בכבלים הפכה גם היא לספקית מגוון שירותי תקשורת, ובהם תשתית אינטרנט בכבלים.

Unlimited: הספקית הראשונה של תשתית אינטרנט בסיבים אופטיים. החברה פורסת תשתית פייבר באופן הדרגתי בישראל והיא בבעלות משותפת של הוט, סלקום, קרן תשתיות ישראל, וחברת החשמל. החברה פועלת משנת 2014. 

פרנטר: החברה שהחלה כחברת סלולר והתפתחה גם לטלוויזיה רב-ערוצית החלה לפרוס תשתית פייבר ומשנת 2017 מציעה באופן הדרגתי שירותי תשתית אינטרנט. 

סלקום: גם סלקום מציעה משנת 2017 שירותי תשתית פייבר. החברה פורסת סיבים אופטיים באופן הדרגתי ברחבי הארץ, והשירות מצטרף לשירותי הטלוויזיה והסלולר שהחברה מציעה. 

איזו מהירות מציעה כל תשתית

לכל תשתית יש יכולות שונות ומהירויות מרביות שונות. תשתית טלפון של בזק יכול להגיע עד 200Mb. מדובר בקצב חדש יחסית והמהירות מוצעת למאות אלפי משתמשים במרכז ובפריפריה, ביותר מ-200 יישובים.

תשתית אינטרנט בכבלים של הוט הוגדלה לאחרונה באופן משמעותי, מעד Mb200 לעד 500Mb. השירות מוצע בפריסה ארצית רחבה. תשתית כבלים מאפשרת מהירות גלישה, קצב הורדת נתונים, וקצב העלאה ללא תלות במרחק הדירה מהמרכזייה. 

אינטרנט פייבר, תשתית סיבים אופטיים מאפשרת כבר קצבי הורדה אחרים לגמרי. כיום בישראל המהירות המקסימלית היא 1 גיגה (1,000Mb), אך ספקיות תשתית פייבר מאפשרות גם חבילות גלישה ״איטיות״ יותר בין Mb300 ל-500Mb. בעתיד המהירויות צפויות לגדול עד 2.5 גיגה. 

הרפורמה שתנסה לשים סוף לבלבול

זוכרים שממש לפני דקה ניסיתם להבין מה זה חיוב מפוצל, מה זה בנדל, ומה זה השוק הסיטונאי שאין בו פירות וירקות וצעקות ״רק היום״? אז משרד התקשורת נותר גם הוא מבולבל מכל הרפורמות וכל הפיצולים והאיחודים והאופן שבו ספקיות התשתית מקבלות רישיון לעומת ספקיות האינטרנט. אם הכול יעבור בשלום וללא עיכובים נוספים, החל מ-20 במרץ 2022 בזק והוט יוכלו לקבל רישיון אינטרנט, כלומר להציע גם ספק ולא רק תשתית. 

ומה זה אומר תכל׳ס מבחינתנו הצרכנים: אין יותר בלבול ממי לקחת תשתית וממי לקחת ספק. עידן החשבונות המפוצלים נגמר סופית. אין יותר מצב שאתם לא יודעים למי אתם משלמים ותם בזבוז הכספים על אינטרנט שלא צרכנו. עם כניסת הרפורמה לתוקף כל הצרכנים יתנהלו מול גורם אחד, הגורם שבו הם בחרו. אין יותר ״את צריכה ליצור קשר עם הספק״ או ״זו אשמת התשתית״. השיטה הזו שבה שירות האינטרנט הוא מוצר אחוד קיימת כבר היום אצל לקוחות סלקום ופרטנר שמספקות שירות במסגרת השוק הסיטונאי. הצרכנים מכירים חברה אחת בלבד שמולה הם מתנהלים, וזה כל מה שאנחנו צריכים לדעת. ואם זה עובד טוב בכל העולם, אין סיבה שזה לא יעבוד ויפחית מחירים גם אצלנו, בישראל.