ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]
שיא השנה - ההפחתה הצפויה בחשבון הסלולר ■ בנוסף נעשה ניסיון לפשט את חשבונות הטלפון, התעריפים במספר תחומים הוזלו, ועלו אלטרנטיבות לחברות הכבלים והלוויין
7/9/10, אפרת אהרוני, גלובס בשיתוף "כמהזה?"
שיא השנה - ההפחתה הצפויה בחשבון הסלולר ■ בנוסף נעשה ניסיון לפשט את חשבונות הטלפון, התעריפים במספר תחומים הוזלו, ועלו אלטרנטיבות לחברות הכבלים והלוויין
שנה סוערת ביותר עברה על צרכני התקשורת, ושיאה בהפחתה הצפויה בחשבון הסלולר. עוד נעשה ניסיון לפשט את החשבונות הנשלחים לבית הלקוחות, התעריפים במספר תחומים הוזלו, ועל הפרק עלו אלטרנטיבות לחברות הכבלים והלוויין.
"גלובס" ואתר "כמהזה?" עושים סדר בבלגן ובודקים איך כל זה ישפיע על הכיס שלנו בשנה הקרובה.
הממיר הדיגיטלי כבר כאן
הבעיה: אחת ההוצאות הגבוהות ביותר בגין תקשורת היא התשלום לחברת הכבלים (HOT) או הלוויין (yes), כשגם ערוצים במימון ממשלתי כמו ערוץ 10 ולעתים ערוץ 2 לא נקלטו בבתים רבים בישראל ללא התחברות לאחת החברות.
הפתרון: שתי בשורות בעלות משקל רב יצאו השנה ממשרד התקשורת, אחת מהן היא קידום הממיר הדיגיטלי, אותו הממיר (עידן+) המאפשר בתשלום חד-פעמי של כ-400 שקל צפייה ב-5 ערוצים חינם (1, 2, 10, 33 ו-99). הרפורמה החלה כבר באוגוסט 2009 אך הואצה לפני כחודשיים, עם תום תהליך הפריסה והתגברות על מספר תקלות של תחילת הדרך.
מבחן הארנק: הממיר הדיגיטלי הוא אלטרנטיבה נוחה וזולה לצרכנים שאינם צופים במגוון הרחב של הערוצים שמציעות HOT ו-yes ומעוניינים לחסוך את דמי המנוי החודשיים שגובהם 200-300 שקל לחודש (כלומר, אלפי שקלים בשנה).
החבילה הצרה בדרך
בנוסף, משרד התקשורת המליץ לשתי החברות לשווק חבילות ערוצים צרות ומוזלות, שיכללו פחות ערוצים ויעלו פחות כסף.
שתי החברות הודיעו כי יקבלו המלצה זו, והן מתעתדות להציע אפשרות זו לציבור בקרוב. עוד לא ברור מה תהיה העלות, אולם יש לקוות כי היא תציע אלטרנטיבה מוזלת משמעותית שאינה מרוקנת מתוכן ואפשרות אמיתית לחסוך כסף בסעיף זה.
מבחן הארנק: צופה ישראלי יכול כאמור לשלם חד-פעמית 400 שקל - לעומת הוצאה בסיסית של 2,400 שקל לשנה עבור טלוויזיה רב-ערוצית. מוקדם לדעת מה יציעו חברות הערוצים בחבילות הבסיס ועד כמה תשתלם התמורה.
מה הלאה? הצהרות על הכוונה להוסיף ערוצים לחבילת ה-DTT החינמית כבר נשמעו, ויש לקוות שאף ייושמו בקרוב. כך יורחבו אפשרויות הצפייה לקהל הרחב, וחברות הערוצים יתומרצו לצ'פר את חבילת הבסיס שלהם לשם התחרות.
הפחתת דמי הקישוריות
המאבק המתוקשר והנרחב ביותר נסוב כידוע סביב דמי הקישוריות - תעריפי קישורי הגומלין אשר גובות חברות הסלולר.
הבעיה: דמי הקישוריות הגבוהים הנהוגים כיום אינם רק משפיעים ישירות על גובה החשבון - אלא פוגעים בשקיפות ומקשים על הכנסת מתחרים חדשים לשוק הסלולר.
הפתרון: בתום שימועים ודיונים אינספור בנושא, ועל סמך בדיקה מקצועית של חברת NERA, הודיע שר התקשורת משה כחלון על הפחתתם החדה (בשיעור של 74%) לכ-7 אגורות, כשהתעריף ממשיך לרדת בהדרגה עד 5.55 אגורות ב-2014.
מבחן הארנק: בחיוג 300 דקות לניידים בחודש למשך שנה, הפחתת הקישוריות תוזיל את חשבון הטלפון הקווי שלכם ב-63 שקל בחודש - ובחישוב שנתי ב-756 שקל. עבור 1,000 דקות יגיע החיסכון ל-2,520 שקל בשנה (ראו טבלה). מדובר בחיסכון כולל של 60%.
מה הלאה: הקרב עוד לא תם, ועל-פי דברי החברות נראה כי יגיע לפתחו של בג"ץ בשל הפגיעה הקשה בהכנסותיהן הצפויות. ניסיון העבר מלמד כי חברות הסלולר התגברו בעבר על "גזרות" מסוג זה בדרכים עקיפות, מה שיחייב ערנות צרכנית גבוהה של משרד התקשורת. הפחתת דמי הקישוריות תסייע באופן משמעותי גם לכניסתן של מפעילות סלולריות חדשות, אשר המצב מהווה חסם בכניסתן לשוק הסלולר.
ביטול קנסות יציאה
הבעיה: התקשרות עם חברת סלולר בישראל כמוה כמעט כחתונה קתולית: התחייבות ארוכת-טווח ללא דרך קלה החוצה. תקופת ההתחייבות אמנם הופחתה מ-3 שנים ל-18 חודש, אולם קנסות-עתק עדיין מקשים על המעבר ומהווים חסם משמעותי.
הפתרון: שלב אחד לפני המשוכה הסופית, נמצאים קנסות היציאה הגרנדיוזיים של היום לפני ביטול. על-פי ההצעה שאישרה הממשלה, יוגבל גובה דמי היציאה ממסלול בהתחייבות לעד 10% מממוצע החשבון החודשי של המנוי - כפול מספר החודשים שנותרו לו עד תום תקופת ההסכם, כשיתרת התשלומים עבור רכישת ציוד (כמו מכשיר הטלפון עצמו) תמשיך להיגבות כסדרה, ולא בתשלום אחד.
החוק ייכנס לתוקפו כבר בינואר 2011, כאשר ועדת הכלכלה תאשר אותו סופית. הוא יחול רטרואקטיבית על לקוחות קיימים.
מבחן הארנק: המשמעות הכספית של החוק על הצרכן ועל חופש הבחירה שלו אדירה: בסלולר קנס היציאה קבוע בדרך-כלל לאורך כל תקופת ההתחייבות ועומד על כ-1,000 שקל (טווח נע בין 500 שקל ולהגדרת נציגת שירות הלקוחות "עד בכלל", כלומר עד אלפי שקלים). בחלק מהמסלולים הקנס יורד ככל שתקופת ההתחייבות מתקרבת אל סיומה.
עבור לקוח שרוצה להתנתק 10 חודשים לפני תום תקופת ההתחייבות, ולקוח שרוצה להתנתק 5 חודשים לפני תום ההתחייבות (לקוח ששילם עד כה 200 שקלים לחודש במסגרת בנק דקות) - מדובר בחיסכון של 80%-90% בתשלום (ראו טבלה).
מה הלאה: זה המקום לקרוא להרחבת היוזמה המבורכת לענפי תקשורת נוספים - ובראש ובראשונה חברות הערוצים, שגובות קנסות יציאה של אלפי שקלים לפני תום תקופת ההתחייבות - כשב-HOT, למשל, הקנסות רק הולכים וגדלים לאורך תקופת ההתקשרות.
מפעילים חדשים
הבעיה: חוסר תחרות בענף הסלולר שבו 4 שחקניות, אחת מהן קטנה מאוד (מירס).
הפתרון: לפני כחודש ניתן אור ירוק, במסגרת חוק ההסדרים, למהלך של פתיחת שוק הסלולר למתחרים נוספים, במטרה שהסכום עבור שיחות מהנייד יפחת.
משרד התקשורת יצא בשתי החלטות מהפכניות: הראשונה - לחייב את חברות הסלולר לארח על הרשת שלהן חברות סלולר חדשות (שירותי נדידה פנים-ארצית), עד שחברות חדשות יפרסו רשת מלאה משלהן.
השנייה - מתן רישיונות למפעילי סלולר וירטואליים, שיוכלו לקנות מחברות הסלולר הקיימות דקות שיחה והודעות במחיר מוזל ולמכור אותן לצרכנים.
במהלך השנה נותק הקשר בין מסלול למכשיר, ונקבע כי הטבות והחזרים זהים יינתנו ללקוח אשר קנה את מכשירו בחברת הסלולר או מחוצה לה. בנוסף נקבעו כללים הוגנים יותר לקנסות היציאה אשר גובות חברות הסלולר (ראו פירוט בנפרד). עוד נקבעה הקלה ביורוקרטית על ייבוא מכשירים.
מה הלאה? בתוך מספר שנים ייראה שוק הסלולר אחרת לגמרי. האם תהיה תחרות אמיתית? על כך יהיה צריך משרד התקשורת לפקח תוך כדי תנועה, כדי לאפשר תנאים אופטימליים הן לשחקנים החדשים והן לצרכן, שיוצף במידע ובאפשרויות.
חיוג למספרי חינם
הבעיה: עלויות גבוהות למשתמשי הסלולר במסווה של שיחת חינם.
הפתרון: בהקשר הזה נקבע השנה כי החיוג למספרי חינם (1-800 ו-1-801), אשר עד כה עלה 25 אגורות לדקה למתקשרים מניידים, יהיה חינם מעתה גם למתקשרים מניידים.
הוזלת השיחות לחו"ל
הבעיה: עד יולי האחרון, כאשר לקוח חייג מהסלולרי לחו"ל הוא נדרש לשלם, מעבר לתשלום למפעילה הבינלאומית, גם תשלום לחברת הסלולר בגין זמן אוויר בתוך הארץ.
הפתרון: הפחתה בתעריפי השיחות מהסלולרי לחו"ל: התשלום העודף בוטל, והמתקשר מהסלולרי לחו"ל נדרש לשלם תוספת של 26.4 אגורות לדקה ולא את מלוא זמן האוויר. התשלום כעת נגבה על-ידי המפעילה הבינלאומית בתוספת לתעריף שהיא גובה עבור דקת שיחה לחו"ל, ומועבר לחברת הסלולר על ידיה.
מבחן הארנק: חישוב "כמהזה?" (ראו טבלה) מגלה כי צרכן כבד יכול לחסוך בין מאות לאלפי שקלים לשנה בשיחות לחו"ל מהסלולר. ללא קשר לדפוסי השימוש, מדובר בחיסכון ניכר של קרוב ל-40% בעלויות.
חשבונות ברורים יותר
הבעיה: חשבונות סלולר מבלבלים וסבוכים.
הפתרון: בתחילת השנה נכנסה לתוקפה רפורמת "גילוי נאות בחשבון הטלפון", שמטרתה לפשט את חשבונות הטלפון הקווי והסלולרי אשר נשלחים אל הלקוח, על מנת שיקבל את כל המידע הנחוץ לו ויוכל להשוות ביתר קלות בין מגוון המסלולים שמציעות החברות השונות.
הרפורמה נכנסה לתוקפה בשני חלקים, וכיום החשבונית אשר מקבל הלקוח כוללת הרבה יותר מידע, כולל פירוט על שימושי הלקוח, על תשלומיו ועל הזיכויים וההחזרים המגיעים לו.
בעקבות החוק החברות מציינות כעת בחשבונית את משך תקופת ההתחייבות ואת מועד סיומה, וכן את הקנס שיידרש הלקוח לשלם במקרה של יציאה מוקדמת מהמסלול.
זאת ועוד - החברות נדרשות לפי חוק למסור ללקוח פירוט לגבי אופן חישוב דמי היציאה במקרה בו הלקוח מעוניין בפירוט כזה.
מה הלאה: מומחי אתר "כמהזה?" טוענים כי אחד השינויים הדרושים ביותר הוא דרישה מחברות הסלולר לפשט את מסלוליהן, כך שהצרכן יוכל להבין את הסכם ההתקשרות שלו. הערפול מביא לכך שטעויות בחשבוניות הסלולר וגבייה עודפת נגרמים בתדירות גבוהה מהרצוי. דרושה חקיקה אשר תעודד מניעה של טעויות בחשבוניות.
תשתית אינטרנט
רק לאחרונה אישרה הממשלה את תוכניתו של משרד התקשורת להקמת רשת FTTF - תשתית תקשורת נייחת שלישית בישראל שתתבסס על טכנולוגיה מתקדמת של סיבים אופטיים. 49% מהבעלות של תשתית זו תהיה של חברת החשמל, והיתר בבעלות פרטית.
כיום, כזכור, ניתן להתחבר לאינטרנט רק על בסיס תשתיות של בזק או של HOT; הקמת הרשת החדשה צפויה להגביר את התחרות בתחום האינטרנט ולהפחית את המחירים על תשתית האינטרנט, תוך הגברת תחרות גם בחלק מתחומי התקשורת האחרים. אם הניסיון יוגדר כמוצלח הוא עשוי, אומרים בענף, להיות לא פחות ממהפכני.
תשתית וספק בחברה אחת
אחד העניינים העיקריים שטרם הוכרעו אך עלו בפני ועדת חייק, הוועדה המשותפת למשרדי האוצר והתקשורת לבחינת שוק התקשורת הישראלי (למעט סלולר וערוצים), הוא ביטול ההפרדה בין ספק החיבור לאינטרנט לספקי תשתיות האינטרנט - אותה הפרד שגורמת לצרכנים לשלם פעמיים, עבור תשתית האינטרנט ועבור החיבור עצמו.
המתנגדות לביטול ההפרדה הן כמובן חברות האינטרנט, והוועדה בוחנת אפשרויות למזעור הפגיעה בהן. ההמלצות בנושא יוגשו רק בתחילת 2011.
מבחן הארנק: על-פי נתונים שהוצגו בפני הוועדה, ההפרדה עולה לציבור לקוחות האינטרנט בישראל למעלה ממיליארד שקל מדי שנה וגורמת לפגיעה ברמת שירותי האינטרנט.
ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]