ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]
בניסיון למלא את השעות הפנויות הרבות של הילדים בחופש הגדול, הורים רוכשים מנויים לכתבי עת במאות שקלים בשנה ■ האם זה כדאי? ■ דה מארקר בשיתוף כמה זה בדקו
21.06.2010, בר חיון, "דה מארקר" בשיתוף "כמה זה?"
בניסיון למלא את השעות הפנויות הרבות של הילדים בחופש הגדול, הורים רוכשים מנויים לכתבי עת במאות שקלים בשנה ■ האם זה כדאי? ■
אם חשבתם ששעות הצפייה הארוכות של הילדים והנוער בטלוויזיה או הגלישה האינסופית באתרים חברתיים סתמו את הגולל על כתבי העת לזאטוטים, תופתעו לשמוע כי 59% מההורים משלמים על מנוי אחד לפחות לכתב עת לילדיהם. כך עולה מסקר של TheMarker באמצעות מכון המחקר פאנלס. ואולם רוב ההורים (60%) הודו כי היוזמה למנוי היתה שלהם ולא של הילדים. גם הסיבות לרכישת המנוי אינן רק חינוכיות - והן נעות מהקצה החינוכי לסיפוק הצרכים הבידוריים ומילוי שעות הפנאי של הילדים.
ואמנם היצע המגזינים נע על הסקאלה שבין חינוך לפנאי, ומנסה לשלב בין שני התחומים הללו בהתאם לגיל היעד. האם ההשקעה של ההורים במגזינים כדאית או יורדת לטמיון? האם הילדים קוראים בכתבי העת או משליכים אותם הצדה וממשיכים לגלוש באינטרנט, לשוחח בטלפון או לצפות בסדרה האהובה בטלוויזיה?
התשובה מורכבת. 36% מההורים העידו כי ילדיהם משקיעים עד שעה בשבוע לקריאה במגזין. כ-44% מההורים ענו שהילדים קוראים במגזין בין שעה לשעתיים שבועיות. אם משווים זאת מול השעות הרבות שהילדים מבלים מול הטלוויזיה, נראה כי הנתונים מאכזבים. זהו זמן קצר מאוד. ואולם כדאי לזכור כי המגזין מוגבל ולרוב נע בין 25-65 עמודים. הטלוויזיה מספקת תוכן 24 שעות ביממה. תחרות קשה.
גם מבחינת התוכן קשה מאוד להכליל. מגזינים שונים מציעים תוכן שונה ורמת השקעה שונה. כך שגם כאן קשה להשוות. לקראת החופש הגדול בדקנו מה יש לכמה מהמגזינים הבולטים בשוק - שחלקם מוצאים לאור עשרות שנים - להציע, והאם כדאי להשקיע בהם 200-500 שקל בשנה כדי לתת לילדים ערך מוסף מסוג אחר.
המגזין: "פילון", ירחון. הוצאת ציבלין
יצא לאור לראשונה: 1976
גילאים: 5-7
מבצע למתחייבים לשנה: 21.70 שקל פלוס מתנה.
ב-2007 יצא מחדש כתב העת שמקורו מאמצע שנות ה-70', ותחת ידיו של העורך, איטו אבירם, נהפך כיום לכתב העת המשובח ביותר לילדי הגן עד ראשית קריאה. האיורים המושקעים והגרפיקה המוקפדת, מעידים מיד על איכות התוכן המגוון, כגון: ניסויי מדע, קומיקס ובדיחות, סיפורים, יצירה ועוד. תענוג.
24 שקלים בחודש
סיפורים מוצלחים
המגזין: "פו הדוב", ירחון. הוצאת ידיעות
יצא לאור לראשונה: 2000
גילאים: 4-6
מבצע למתחייבים לשנה: 15 שקל בחודש פלוס מתנה.
החלקים הטובים ביותר בכתב העת הם הסיפורים המתורגמים, עם הדמויות המוכרות מספרו המפורסם של א. א. מילן. יש גם פעילויות כמו מבוכים, צביעה, והתאמה בין צורות אך ברובן אין כל ייחוד.
13.5 שקלים בחודש
המגזין: "זבנג", ירחון. הוצאת ציבלין
גילאים: 12-17
יצא לאור לראשונה: 2004
מבצע למתחייבים לשנה: 21.70 שקל בחודש פלוס מתנה.
ל"זבנג" יש נגיעה לא מועטה לטלוויזיה, סלבריטאים וטרנדים, אך הזווית הסאטירית והאירוניה שנוקט אורי פינק, מצליחות בכל זאת להביא משהו רענן וחצוף לבטטות הכורסא. חסר גיוון בכותבים, אך ההומור שלוח הרסן עושה את העבודה גם כשפינק חוזר על עצמו.
25 שקלים בחודש
המגזינים: "צב-צב" (ירחון) ו"דובון" (דו חודשי). הוצאת אצבעוני
יצא לאור לראשונה: "דובון": 1973, "צב-צב": 1995
גילאים: 4-6
מבצע למתחייבים לשנה: חודש ראשון חינם ו-10% הנחה.
במבט ראשון, כתבי העת "צב-צב" ו"דובון" נראים שונים זה מזה, הן בפורמט ההדפסה והן בקהל היעד. אבל בפועל מדובר במוצרים מאוד דומים. שתיהן חוברות העשרה לילדי הגן בעיקר. לצד הפעילויות המוכרות כצביעה ו"מה יוצא דופן", הדגש העיקרי והכמעט בלעדי ב"צב-צב" הוא משימות זיהוי חזרתיות של צבעים, מספרים, אותיות, מושגים ועוד. מלבד זאת יש גם סיפור עם מסר דידקטי וכתבה קצרצרה להעשרת הידע. "דובון" מבוסס על אותו רעיון, אך הוא מגוון יותר בתכנים והעשרה. כביכול "דובון" מיועד לילדים גדולים יותר (ראשית קריאה), אך הוא עדיף על "צב-צב" בכל מקרה, וגם לבני ה-4 הוא עשוי להתאים. בסך הכל שני כתבי העת אינם מושקעים מאוד: האיורים והגרפיקה בינוניים בלבד, איכות הסיפורים סבירה, ופינת הילדים ב"צב-צב" ממש נראית כמו יציאה לידי חובה.
דובון, 44 שקלים בחודש
צב-צב, 21 שקלים בחודש
מרחיבים אופקים בכיף
המגזינים: "גליליאו צעיר", ירחון. הוצאת מוטו תקשורת, גילאים: 8-14, "עיניים", ירחון. הוצאת עיניים מקבוצת הארץ, גילאים: 6-14
יצא לאור לראשונה: "גלילאו צעיר": 2004, "עיניים": 1994
מבצע למתחייבים לשנה: חודש חינם מתנה ("גליליאו צעיר"), 2 גליונים קודמים חינם לנרשמים לראשונה ("עיניים").
המטרה המוצהרת של שני הירחונים היא הרחבת אופקים, ויש לשבח את האופן שבו הם עושים זאת. שניהם אומנם דורשים קשב גבוה ולעתים אף תיווך מההורים, אך שניהם מתמחים בהגשה ידידותית, בלי שמץ של התנשאות, של נושאים שהם מורכבים לעתים. המשותף לקהל היעד: סקרנות.
מנושא הגיליון החודשי ב"עיניים" יוצאות הכתבות כזרועות תמנון לכיוונים שונים - מדע, טכנולוגיה, טבע, היסטוריה, מוסיקה ואמנות. אבל ההתמחות היא לצאת מהקופסה והעורכים אינם מגבילים את עצמם רק לתחומים אלה. בגיליון "קצב", למשל, חוץ מכתבות בנושאי מוסיקה, סוגי שעונים ופעילות הלב, אפשר למצוא גם, למשל, כתבה שעוסקת בקצב חיים בתרבויות שונות בעולם. השקעה רבה ניכרת גם בעיצוב קפדני ובאיורים של טובי האמנים.
ב"גליליאו" ההתמקדות היא בעיקר בתחומי המדע והטכנולוגיה, תוך עריכה גרפית אוורירית ומזמינה. מעבר לכך, ניתן גם למצוא מדורי קומיקס, שעשועי מדע ופעילויות (תשבצים, תפזורות וכו'). ל"גליליאו" יש גם חיבור לנושאים אקטואליים, למשל בחדשות המדע ואיכות הסביבה, הפניות לאתרים באינטרנט והמלצות לאירועים ופעילויות.
"עיניים", 49 שקלים לחודש
"גליליאו צעיר", 27 שקלים בחודש
המגזינים: "מעריב לילדים", שבועון. מעריב הוצאת מודיעין. "עולמו של דיסני", שבועון. הוצאת ידיעות
יצא לאור לראשונה: "מעריב לילדים": 1996, "עולמו של דיסני": 1998
גילאים: 7-12
מבצע למתחייבים לשנה: מתנה ("מעריב לילדים"), 49 שקל בחודש תמורת קבלת מתנה ("עולמו של דיסני").
אומנם בשני המגזינים אפשר למצוא גם מעט תכני העשרה כמו מדור "הכה את המומחה" ב"מעריב לילדים" וטריוויה בנושאים משתנים ב"עולמו של דיסני", אך אפשר להודות ששניהם מכוונים בעיקר לעולם צופי הטלוויזיה הקטנים והמטרה העיקרית היא להצליח לבדר, בעיקר באמצעות סלבריטאים, אסטרולוגיה ופעילויות שונות (מבוכים, סודוקו, תשבצים).
העיצוב בשניהם צבעוני וקומיקסי, ופורמט התוכן מאוד קליפי. שניהם עם אצבע על דופק אירועי השבוע, אך ב"דיסני" יש יותר סיקור והמלצות. ב"מעריב" שומרים יותר על קשר עם הקוראים. מעבר לכך, אין הבדל משמעותי.
"עולמו של דיסני", 40 שקלים בחודש
"מעריב לילדים", 42 שקלים בחודש
טלוויזיה בדפוס
המגזינים: "מעריב לנוער", שבועון. מעריב הוצאת מודיעין. "ראש1", שבועון. הוצאת ידיעות
גילאים: 12-17
יצא לאור לראשונה: "מעריב לנוער": 1957, "ראש1": 1988
מבצע למתחייבים לשנה: מתנה ("מעריב לנוער"), 49 שקל בחודש תמורת קבלת מתנה ("ראש1").
פרט למדורים המסורתיים של אסטרולוגיה, שאלות בענייני התבגרות ומין, שעשועי "בחן את עצמך" ותשחצים למיניהם, שני המגזינים מתרכזים בעיקר ברכילות סלבריטאים וצרכנות. הקונספט במגזינים לילדים נשאר כאן בשני המגזינים לנוער (שניהם אותה גברת באותה אדרת) רק הפעם, בלי תכני העשרה ועם אינפלציה של פרסומות. שני המגזינים מאוד משתדלים לקלוע (שלא לומר, להתחנף) לתחומי העניין הסטריאוטיפיים של בני נוער. השאלה היא, איזה ערך מוסף הם מצליחים לייצר שאין בערוץ E!, והתשובה: מעט מאוד.
"מעריב לנוער", 42 שקל בחודש
"ראש 1", 42 שקלים בחודש
ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]