סקירה זו הינה מארכיון ואינה עדכנית. לסקירות עדכניות עבור לעמוד חבילות סלולר

קשר השתיקה: מספרים מטעים ושואבי כספים

אתר חדשות התקשורת TheCom בשיתוף "כמהזה?" בכתבה על שיטת ה-SMS החוזר, הגישה הנוחה לקטינים ומה אומר על זה החוק. לקרוא ולהיזהר.

קשר השתיקה: מספרים מטעים ושואבי כספים

01.11.09, אבי וייס, TheCom

אתר חדשות התקשורת TheCom בשיתוף "כמהזה?" בכתבה על שיטת ה-SMS החוזר, העלויות, הגישה הנוחה לקטינים ומה אומר על זה החוק. לקרוא ולהיזהר.

תחום רכישת שירותי המידע והבידור במערכות הסלולר הוסדר במסמך מדיניות וברישיונות המפעילים הסלולאריים. לכאורה, נראה שהכול ברור, כולל חובת מספק השירות למסור לרוכש, עוד טרם רכישת השירות, מה מהות השירות, מה עלותו וכיצד ניתן להתנתק טרם קבלת השירות. בנוסף, נקבעה קידומת ארצית לשירותי מידע בידור ומסחר טלפוני.

כדי לעקוף את הצורך בזיהוי הרוכש ובמסירת עלות הרכישה, נולדה הקומבינה של ה- SMS החוזר. דהיינו: כל אחד, לא חשוב גילו, משגר SMS עם מילת מפתח למספר מקוצר או מספר עם כוכבית, ומקבל בחזרה שירות שיכול לעלות לו לא מעט כסף, החל משיר, טפט, אנימציה, וידיאו, משחק, תחזית מזג אוויר, תחזית אסטרולוגית, שידוכים, או מידע כלשהו. כך, קטינים רוכשים שירותים, והחשבון תופח ומגיע רק בחודש הבא, בלי שנעשית כל פעולה של אימות הרוכש, או מתן הודעה מוקדמת לגבי הרכישה וגובהה והיכולת לחסום או להתנתק ממנה (מידע זה זמין, אם בכלל, בפורטל ספק השירותים הסלולאריים באינטרנט ולרוב אינו מופיע בצורה בולטת).

השוק הזה מובל גם ע"י חברות הסלולר עצמן, וגם ע"י שורה נכבדה של ספקים עצמאיים. אחד הספקים הגדולים בישראל היא חברת יוניסל, אשר לה מספר פורטלים לרכישת שירותי מידע ב- SMS. דוגמת פורטל פופולארי כזה הוא 1010, פורטל המכיל כמעט אין סוף תכנים ושירותים, במחיר ממוצע של 7 ₪ למשלוח פריט תוכן אחד, והמחירים בו נעים בין 1 ₪ ל- 15 ₪ לכל פריט. יש פורטלים רבים כאלו בישראל, וזו רק דוגמה בולטת. למעשה, כל אחד יכול להקים פורטל באינטרנט בעלות אפסית ו"להתחיל לספור את המזומנים" באספקת שירותי מידע ובידור ב- SMS לכל, ואכן כך בדיוק זה קורה. כמה דוגמאות: אתר b4u, הגובה "רק" 1 ₪ לכל SMS שנשלח ללקוח, זה מסרון המכיל בדיחה קצרה, חדשות או טיפים קצרים. אתר 6090, שמכיל כמות עצומה של שירותי טקסט, טפטים, תחזיות, וכיו"ב, במחיר של 1-15 ₪ למסרון, כשרוב סוגי המסרונים הם במחיר של 8 ₪. האתר מפרסם מודעות ענק בעיתונות על משלוח מסרונים למספר 2112 עם מילת המפתח שמחזירה תשובה במסרון במחיר של 8 ₪. בחיפוש קצר באינטרנט בגוגל ובנטקס, מצאנו מעל 40 פורטלים שכאלו.

בתחום של SMS חוזר בתשלום יש פרצה נוספת שמאפשרת לכאורה ביצוע הונאות של ממש. מי שמעורבים בנושא הזה הם יצרני תוכן (למשל אסטרולוגיה, מתכוני דיאטה וכד'), מפיצי התוכן (טלמסר, יוניסל, סלאקט, שמיר ועוד), החברות הסלולאריות וכמובן המנוי. השיטה היא כזו: הזמנת השירות נעשית באתר באינטרנט, שבמסגרתה מוזן מספר הטלפון (אין כל אימות שהנרשם אינו קטין). לאחר ההזמנה, מקבל המנוי, באמצעות מפיץ התוכן, קוד בן מספר ספרות שאותו עליו להזין באתר האינטרנט ולסיים בכך את מעגל ההרשמה. לאחר מכן, המנוי מתחיל לקבל את השירות בתשלום. קיים כאן פתח להונאות, כיוון ומפיץ התוכן יודע מהו הקוד שנשלח למנוי ויכול להזין אותו באתר בעצמו. בנוסף, מפיץ התוכן יכול להפיץ תכנים למנויים מבלי שביקשו אותם כלל. הוא בכלל לא חייב להוכיח שהשירות הוזמן. בעיה נוספת היא, שהמשרד מתעקש (להערכתנו, מטעמי נוחות גרידא ובאמתלות משפטיות) לא להעניק רישיונות למפיצי התוכן (מלבד טלמסר וסיטא ישראל), למרות שהם נותני שירותים לכל דבר ועניין. ייתכן, שאם אחזו ברישיונות, אולי למשרד התקשורת הייתה סמכות פיקוח כלפיהם. אך מכיוון שאין הדברים כך, הם פועלים בצורה חופשית לחלוטין.

 באתרי האינטרנט הללו יכולים ילדים להזמין שירותים כאלה מבלי שיידרשו לציין אמצעי זיהוי מתאימים, כמו מספר כרטיס אשראי או מספר חשבון בנק וכדומה,. החברות הסלולאריות כמובן "משתתפות בחגיגה". בנוסף, נכנסו לאחרונה שירותים חדשים שאינם שירותי בזק מובהקים: ביגיימס (משחקים) של בזק, אורנג'-טיים (סרטים) של פרטנר, ומוסיקה של סלקום. בחגיגה הזו משתתפים גם אתרי פורנו המאפשרים צפייה בסרטי פורנו תוך עקיפת כל המנגנונים המוכרים המוזכרים לעיל בעניין הגנת קטינים, למשל: שליחת SMS עם המילה סרט למספר מקוצר, כאשר בסיום ההרשמה יש להזין מספר תעודת זהות וגיל, מטעמי נימוס (אפשר להזין כל מספר שרוצים...) והחיוב הוא 20 ₪ לסרט, החיוב מופיע בחשבון הסלולארי ומופיע תחת חשבון חברות תוכן חיצוניות. יש גם שירותים "חיים" יותר, למשל שליחת המילה "חפוז" ב- SMS למספר מקוצר אחר מובילה ל"שירות מהיר" בתחום שכנראה די מבוקש....

כל אלה הן "משאבות כספים" בעיקר מקטינים, הצורכים את השירותים מבלי שההורים מודעים לכך ונתנו את הסכמתם. מספר הטלפון הופך להיות, בצורה הזאת, להיות מעין כרטיס אשראי עבור ספקי התכנים וחברות התקשורת. בכל הנושא הזה הופכים בעצם את הילדים לכאלה שמותר להם לחתום על חוזים.  

כמובן, לכל חברות הסלולר יש פורטלים עמוסים בתכנים בשיטה הזו. שירות זה פתוח בפני כל לקוח בכל חברת סלולר, ללא הבדל דת, גזע, מין או גיל, העיקר שיש למסמס חשבון סלולארי שישלם על השירות שנצרך בדרך זו בחודש הבא...

מדובר בשוק הנאמד בכ- 150 עד 200 מיליון ₪ בשנה של רכישת תכנים ומידע באופן חופשי ע"י קטינים בגופים פרטיים (מחוץ להכנסות מהפורטלים של חברות הסלולר, מקטינים, שמכפיל אם לא משלש סכום זה), שיכול אף להיאמד בהיקף הכולל של כחצי מיליארד ₪ שנתי, שאין עליו שום פיקוח, חוק או תקנה.

הפרצה החוקית

תחום הרכישות ע"י קטינים מכוסה לכאורה היטב בחוקים ותקנות. החוק הראשי הוא תיקון שנעשה בסעיף 6א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שלפיו: "פעולה משפטית של קטין שהיא רכישת נכס באשראי, או קבלת שירות באשראי.. אין לה תוקף". עניין זה נבחן כבר בבתי משפט. דוגמה: פס"ד של פלאפון נגד אבן אלה, מדובר במקרה של קטין שרכש טלפון מסוכן של חברת הסלולר והתחייב לשלם באמצעות כרטיס האשראי של ההורים, והחל להשתמש בו, אך ההורה בעל הכרטיס לא שילם על השימוש והסכומים שבוזבזו במכשיר הזה. לא נמצא כל תיעוד שהקטין היה מורשה לבצע זאת (את ההתקשרות לרכישת המכשיר מסוכן חברת הסלולר). לכן, פלאפון הפסידה במשפט, וההסכם בוטל ללא דמי ביטול, כי היה נגוע באי חוקיות מראשיתו.

בעקבות החקיקה, פסק דין זה ופסיקה נוספת, תוקנו רישיונות חברות הסלולר. גם נקבעו תעריפים למשלוח מסרי SMS בין ברשת ובין בין רשתות הסלולר. אולם, לא נקבע מה קורה למי שאינו משתמש בקודי הגישה הארבע ספרתיים (לרכישת מוצרים ושירותים) וגם לא נקבע מה קורה למחיר של SMS חוזר, שיש בו הזמנה למתן שירות ב- SMS. העיקר: לא הוסדר מעמדם של קטינים הרוכשים מוצרים, מידע ושירותים במכשיר שנרכש ע"י הוריהם, מבלי שנחסמו ע"י ההורים. רק תחום השירותים הארוטיים זכה להרחבה ולפירוש מעמיק ע"י משרד התקשורת, איך ניתן השירות ואיך מזהים קטינים המבקשים שירותים כאלו.

בחוק הגנת הצרכן קיים פרק המסדיר את תחום ה"שיווק מרחוק", וכן יש תקנות ספציפיות לעניין פרסומת ודרכי שיווק המכוונות לקטינים. התקנות מצויות באתר התמ"ת. לא ברור כרגע באם מכירת שירותים ב- SMS חוזר מתנגשות עם חוק זה.

מכאן, שיש לנו פרצה שקורצת לכל החברות, פרצה המאפשרת לספק שירותים לקטינים, ללא כל פיקוח וללא מסירת עלות השירות ויכולת הניתוק, טרם אספקתו לקטין. על פניו, יש בכך הפרה של סעיף 6א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אך העניין הזה טרם זכה לפסק דין חלוט, והפרצה עדיין קיימת.

תגובות

גיל וויט, סמנכ"ל ומנהל פעילות התוכן ביוניסל הגיב: "כל השירותים שיוניסל מפעילה עומדים הן בכללי החוק והן באמות המידה הצרכניות והאתיות המחמירות ביותר".

מחברת פרטנר נמסר: "אנו מאפשרים לכל לקוח בכל עת לחסום את הגישה לשירותים של ספקים חיצוניים, חלקם או כולם, באמצעות פניה למוקד שירות הלקוחות.

בהתייחס לקטינים, החברה איננה מצרפת לקוחות מתחת לגיל 18 (קיימת חובת הצגת תעודת זהות). כמו כן, פרטנר מאפשרת לחסום את הגישה לשירותים שונים כגון: אינטרנט סלולרי, שירות SMS, שיחות לחו"ל. החברה מעמידה לרשות ההורים, כלים רבים ומגוונים, המאפשרים להם לשלוט בשימוש אשר עושים ילדיהם במכשיר הסלולרי. יחד עם זאת, מוטלת אחריות גם על ההורה לבדוק מעת לעת את שימושי הילד הקטין במכשירו הסלולרי, לרבות: שיחות, שליחת הודעות, הורדת יישומים למכשיר ועוד".

את תגובות החברות סלקום ופלאפון ותגובת משרד התקשורת לא קיבלנו, עד מועד פרסום ידיעה זו.

הכתבה מתוך אתר חדשות התקשורת www.thecom.co.il- האתר מסקר את כל החדשות החמות והעדכניות בתחום התקשורת בארץ ובעולם. 


סקירה זו הינה מארכיון ואינה עדכנית. לסקירות עדכניות עבור לעמוד חבילות סלולר
הרשם לאתר כמהזה ותהנה ממערכת תזכורות לפני סיום מבצע וניוזלטר עם עדכוני מחירים