מימוש זכויות רפואיות לסובלים מחרדה

מימוש זכויות לסובלים מחרדה

לצד דיכאון, חרדה היא הפרעה נפשית נפוצה מאוד בעולם המערבי ועל פי הערכות בין 5% ל-10% סובלים מהפרעת חרדה פעילה. כמעט כל אדם סבל במהלך חייו מהפרעה שקשורה לחרדה בעוצמות שונות, אך הבעיה נוצרת במצבים של התקף חרדה שחוזר על עצמו באופן שפוגע ביכולת לתפקד. ישנם סוגי חרדות שונים, כמו חרדה כללית, חרדה מדברים ספציפיים (פוביות), חרדה כרונית שעלולה גם לגרום לבעיות שרירים ולב, אובססיביות קומפולסיבית, חרדה חברתית, ופוסט טראומה - PTSD. אם ישנם התקפי חרדה מרובים או חרדה כרונית שמפריע לתפקוד ניתן לפנות לביטוח הלאומי ולבקש הכרה וזכויות רפואיות. 

קביעת דרגת נכות להפרעות חרדה

הביטוח הלאומי מכיר בשני מצבים נפשיים כדי לקבל דרגת נכות נפשית - הפרעות פסיכוטיות והפרעות פסיכו-נוירוטיות, כשהפרעות חרדה משתייכות למצב השני. כדי לקבוע את אחוזי הנכות הנפשית הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי תתייחס לליקוי שמייצג את רוב התסמינים ולחומרה של כל התסמינים, כלומר עד כמה התסמינים קשים ופוגעים בתפקוד, האם הפרעת החרדה קבועה או זמנית, ועוד. לדוגמה, אנשים עם הפרעת חרדה שתסמיניה קלים וכושר העבודה נפגע אך לא באופן חמור יקבלו דרגת נכות בשיעור 20%. במקרים של הפרעת חרדה קשה שמצריכה השגחה קבועה או אשפוז יקבלו הכרה בנכות של 100%. 

מימוש זכויות רפואיות לסובלים מהפרעות חרדה

הביטוח הלאומי לא מכיר בהפרעה פסיכו-נוירוטית שמקנה זכאות לקצבת נכות נפשית בקלות ועליכם לספק הוכחות לכך שהפרעת החרדה גורמת לקושי תפקודי חברתי, מקצועי, ותעסוקתי, כלומר השתכרותי. יש להיבדק על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש ולהעביר את חוות הדעת מפורטת ככל הניתן כשאם מגישים תביעה לביטוח הלאומי. לאחר מכן תזומנו לוועדה ותתבקשו להוכיח שהחרדה פוגעת בתפקוד. הוועדה תקבע אם אתם זכאים להכרה בנכות ובאיזה שיעור.  

אילו זכויות רפואיות מגיעות במצבי חרדה

קצבת נכות כללית לנפגעי נפש: קצבת הנכות הבסיסית שמגיעה לכל תושב ותושבת מעל גיל 18 עד גיל הפרישה כתוצאה מליקוי רפואי כלשהו, ותחת ההגדרה הזו נכללים גם ליקויים נפשיים, גם חרדה ופוסט טראומה. קצבת הנכות מבטיחה דמי קיום בסיסיים כפיצוי על אובדן היכולת לעבוד ולהשתכר. 

סל שיקום למתמודדי נפש: נפגעי נפש ובהם גם סובלים מחרדה או הפרעת דחק פוסט טראומטית עם לפחות 40% נכות רפואית יכולים לקבל סל שיקום ממשרד הבריאות שכולל מסגרות טיפוליות שונות, שירותים והטבות בתחומי הדיור, הלימודים, התעסוקה, והפנאי.