דיכאון היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. בכל העולם מספר האנשים שמאובחנים כסובלים מדיכאון נמצא בעלייה מתמדת, וישראל אינה יוצאת דופן. הדיכאון בא לידי ביטוי בשינויים נוירו-פיזיולוגיים במוח, בתפקוד הפיזיולוגי וכמובן גם באמצעות שינויים נפשיים. זוהי הפרעה כרונית ומעיקה שפוגעת באיכות החיים. לא מדובר בתופעה חולפת מעצמה ויש לטפל בה כראוי. אנשים שסובלים מדיכאון עמוק וקשה באופן שמפריע לתפקוד היומי ופוגע ביכולתם לעבוד ולהתפרנס עשויים להיות זכאים למימוש זכויות רפואיות באמצעות קצבאות שונות.
כשהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח הלאומי מתכנסת כדי לקבוע אחוזי נכות במקרה של דיכאון, היא מתחשבת בסוגי הדיכאון השונים (יש מספר הגדרות לסוגי דיכאון), בתסמינים של המבוטח - עד כמה הם קשים ופוגעים בתפקוד היומי, האם הם קבועים או זמניים, ועוד. כך למשל אנשים שסובלים מדיכאון עם תסמינים קלים וכושר העבודה נפגע ברמה בינונית יקבלו 20% נכות. לעומת זאת במצב של מחלה פעילה שמצריכה אשפוז או השגחה קבועה יקבלו דרגת נכות בשיעור 100%.
אם אתם סובלים מדיכאון או שאתם מחפשים מידע עבור אדם קרוב אליכם שסובל מההפרעה, הדבר הראשון שיש לעשות הוא להיבדק על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש. זה יכול להיות פסיכיאטר או פסיכולוג כדי לאבחן את המחלה, את עוצמתה, את התסמינים שעשויים להיות שונים בין כל אחד ואחת, ואיש המקצוע יעריך את דרגת הנכות.
את חוות הדעת המקצועית יש להעביר במסגרת הגשת התביעה להכרה בנכות נפשית במוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי יזמן אתכם להעיד בפני ועדה רפואית בתחום בריאות הנפש. בישיבת הוועדה תתבקשו להוכיח שאתם סובלים מדיכאון ממושך שפוגע בכושר העבודה וביכולת התפקוד היומית. הוועדה תקבע אם אתם זכאים להכרה ובאיזו דרגת נכות נפשית.
קצבת נכות כללית לנפגעי נפש: קצבת נכות כללית ניתנת לתושבי ישראל מגיל 18 ועד גיל הפרישה בעקבות ליקוי רפואי, וזאת נכלל גם דיכאון, באופן שפוגע ביכולת לעבוד ולהשתכר. תפקידה של קצבת הנכות הוא להבטיח הכנסה מינימלית לקיום, כפיצוי על אובדן יכולת העבודה וההשתכרות. הקצבה ניתנת לאנשים שלא משתכרים כלל או לעובדים שהכנסתם נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע במשק.
סל שיקום למתמודדי נפש: נפגעי נפש ובהם גם סובלים מדיכאון עם לפחות 40% נכות רפואית יכולים לפנות לוועדת השיקום האזורית. סל השיקום של משרד הבריאות כולל מסגרות שונות, הטבות, ושירותים בתחומי הדיור, התעסוקה, הלימודים והפנאי.
