ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]
המוסד לביטוח לאומי החליט להכיר במיגרנה כמחלה שמזכה באחוזי נכות ולכן גם בזכויות רפואיות. מה זה אומר מבחינת הסובלים מכאבי ראש חזקים במיוחד, מהם סוגי כאבי ראש, איך יודעים שזו מיגרנה, ואיך מוכיחים לביטוח הלאומי זכאות לקצבה - מדריך
במאי 2021 נרשמה היסטוריה בישראל: במהלך דרמטי הכיר המוסד לביטוח לאומי במיגרנה כמצב רפואי שמזכה באחוזי נכות. אם עד קובץ התקנות החדש כאבי ראש חזקים נחשבו לתלונה סובייקטיבית שלא מצריכה אחוזי נכות, התפיסה בנוגע למיגרנה השתנתה לגמרי. מדובר בבשורה אדירה, לא פחות, לאלפי בני אדם ששגרת יומם נפגעת, אך הם לא זוכים לכל הכרה במצבם הבריאותי. כעת, לאחר ההכרה במיגרנה כמחלה שהיא הרבה יותר מכאב ראש, ניתן לממש זכויות רפואיות באופן שיקל על שגרת החיים לצד הכאב.
מיגרנה הינה כאב ראש חזק במיוחד שמגיע בצורה של התקפים, ולכן פעמים רבות הוא מכונה ״התקף מיגרנה״. לא מדובר בכאב ראש הראש הרגיל שעלול להיווצר בשל יום עמוס, לחץ, מחסור בשתייה, או חום. ההתקף עלול להימשך שעות ארוכות ואף ימים, והכדורים הנפוצים לטיפול בכאבי ראש לא עוזרים אף לא במעט. אנשים שסובלים ממיגרנה חמורה נאלצים לקחת ימי מחלה ולהיעדר מהעבודה, מה שגורם לפגיעה בכושר ההשתכרות שלהם אם ההתקפים מגיעים במרווחים קצרים זה מזה. הבשורה בהכרת הביטוח הלאומי במיגרנה כמחלה שמזכה באחוזי נכות מאפשרת ללוקים בה לצמצם את ההפסדים הכלכליים שבהפסד ימי עבודה.
כאבי הראש במהלך ההתקף חדים וחזקים, וברוב המקרים יורגשו רק בחצי מהראש. חלק ממאפייני ההתקף כוללים רגישות גבוהה לאור ולו הקטן ביותר, הפרעות ראייה, בחילות, ואפילו הקאות. מיגרנה חמורה במיוחד עלולה להיות מלווה בתחושת שיתוק זמני וקצר. בין 10% ל-20% מהאוכלוסייה יסבלו ממיגרנה במהלך חייהם, אך רובם לא באופן שפוגע בתפקוד היומי. כשכן ישנה פגיעה בתפקוד ובכושר ההשתכרות, ניתן להגיש תביעה למימוש זכויות רפואיות על פי עדכון התקנות בנושא.
נהוג לחלק את כאבי הראש לשלושה סוגים עיקריים. הסוג הראשון, שהוא גם האבחנה השכיחה ביותר בקרב רופאי משפחה, הוא המיגרנה. הסוג השני, אבחנה שכיחה גם היא, הוא כאב ראש תעוקתי. הסוג השלישי והוא בשכיחות הנמוכה ביותר, סביב אחוז אחד בלבד, הוא כאב ראש מקבצי. כאב ראש מקבצי גורם לפגיעה תפקודית משמעותית.
המיגרנה עצמה נחלקת לשני סוגים עיקריים: מיגרנה אאורה ומיגרנה ללא אאורה. מיגרנה אאורה משפיעה על כושר העבודה ולכן חשוב להתכונן היטב לוועדה הרפואית לסובלים ממנה. המיגרנה מהסוג הזה מלווה בתסמינים כמו הפרעות תחושתיות, הפרעות בראייה, והפרעות בדיבור. ההפרעות הללו נמשכות לרוב דקות בודדות, אך לא יותר משעה.
בספר הליקויים של הביטוח הלאומי אין סעיף ייחודי שנוגע למיגרנות, ולכן נקבע סעיף ליקוי מותאם, במקרה זה סעיף 29(5)(א), העוסקת בתסמונות נוירולוגיות. הקריטריונים שעל פיהם יקבעו הוועדות הרפואיות את אחוזי הנכות במקרה של מיגרנה הם עוצמת הכאב, תדירותו, טיפול תרופתי ייעודי, תגובת המטופל או המטופלת לטיפול, ומשך ההתקפים. במקור הסעיף הזה נועד להתייחס לפגיעות בעצב V במוח, אך כאמור הוא מותאם גם למקרי מיגרנה, והוא מכיל שלוש דרגות חומרה שנפרט בהמשך - קלה, בינונית, וקשה.
טיפולים להקלה על מיגרנות כוללים תרופות כמו חוסמי בטא ליתר לחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד אפילפסיה, תרופות ביולוגיות של נוגדנים מעכבי חלבון CGRP, טיפולים כמו חסמים עצביים, מגנזיום, ודיקור, והזרקות רעלן בוטולינום שמוכר בשם בוטוקס. מדובר באותו חומר שאנחנו מכירים כממלא או מחליק קמטים, אך משתמשים בו לשיתוק השרירים שגורמים לכאב העז של התקף מיגרנה.
אחוזי נכות עבור הסובלים ממיגרנה באופן קבוע נקבעים באופן הבא:
כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה ללא טיפול מניעה בתרופה ייעודית - 5%.
כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה ללא תגובה לטיפול מניעה בתרופה ייעודית אחת - 10%.
כאב ראש בעוצמה בינונית עד קשה ללא תגובה לטיפול מניעה בשתי תרופות ייעודיות לפחות - 20%.
כאב ראש בעוצמה קשה ללא תגובה לטיפול מניעה בשלוש תרופות ייעודיות לפחות - 40%.
הנכות תיקבע עבור כאבי ראש בעוצמה בינונית עד קשה שתדירותם היא לכל הפחות ארבע פעמים בחודש. כדי להגיש את הבקשה להכרה באחוזי נכות יש להציג דף ניפוק תרופות בפועל מקופת החולים. בנוסף יש להציג מכתב מפורט מהרופא המטפל, מומלץ בצורה של דף כאבי ראש. כיוון שהוכחת מיגרנה כמצב שפוגע בתפקוד אינה קלה, יש להכין תיק רפואי מבוסס ומפורט שמוכיח באופן שאינו מותיר לספק את תביעתכם וכדי שתוכלו למצות את מלוא זכויותיכם הרפואיות.
הכרה בנכות במצבי מיגרנה: כדי לקבל זכויות רפואיות יש להגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי להכרה בנכות. כדי להגיש את הבקשה יש לבנות תיק רפואי שבו חוות דעת רפואית שמעידה על קיומה של הבעיה באופן שפוגע בתפקוד, פירוט על מידת הפגיעה בתפקוד, והמסמכים רפואיים שמפרטים את חומרת המיגרנה. לאחר שהמסמכים יוגשו, הביטוח הלאומי יכנס ועדה רפואית שאליה כמובן תוזמנו. הוועדה תבדוק את החולה ואת המסמכים, ותעריך את חומרת המיגרנה ופגיעתה בחיי השגרה. אם הוועדה תחליט כי אכן מדובר בנכות, היא תקבע את אחוזי הנכות בהתאם לפגיעה בכושר העבודה ובתפקוד, על פי הפירוט שציינו קודם לכן.
שיקום מקצועי: מימוש זכויות רפואיות לחולי מיגרנה כולל שיקום מקצועי לאלו שלא יכולים להמשיך במקום עבודתם בשל המצב הרפואה ויש להם לכל הפחות 20% נכות. הזכאות היא לרכישת מקצוע חלופי שבו ניתן לעבוד למרות המגבלות, כמו תנאי עבודה שאינם מעוררים מיגרנה, עבודה מהבית בשעות גמישות, כך שניתן יהיה לתת תפוקת עבודה לאחר ההתקף ולא בשעות ספציפיות שאינן מתחשבות בהתקפי מיגרנה. שיקום מקצועי כולל אבחון מקצועי לבדיקת התאמות, מימון הלימודים והנסיעות אליהם, וקצבת קיום לתקופת הלימודים.
קצבת נכות: מבוטחים שנקבעה להם דרגת נכות רפואית בשיעור של 60% ויותר זכאים לקצבת נכות. אם נקבעו 40% נכות שמורכבים מכמה מצבים רפואיים במקביל שלפחות אחד מהם הוא 25%, גם אז תינתן הזכות לקצבת נכות. המשמעות היא שאנשים שסובלים ממיגרנה ויש להם מצב רפואי נוסף שמזכה באחוזי נכות, עשויים להיות זכאים לקבלת קצבת נכות. במסגרת הקצבה יינתן תשלום חודשי כתחליף להכנסה עבור אלה שאינם מסוגלים לעבוד. ייתכנו זכאויות לקצבת נכות גם אם אין ליקויים נוספים אך יש ירידה בכושר העבודה וההשתכרות.
החלטת המוסד לביטוח לאומי להכיר במיגרנה כמצב שמזכה באחוזי נכות לא מגיעה סתם כך. על פי ההערכות, כמיליון ישראלים סובלים ממיגרנה ואומדן העלויות למשק הוא כ-1.5 מיליארד שקלים חדשים. הסכום הזה לא כולל הוצאות רפואיות. הפסד ימי עבודה בגלל מיגרנה כרונית עולה למשק חצי מיליארד שקלים בכל שנה.
אנשים הסובלים מכאבי ראש חזקים כמו מיגרנה לא מסוגלים להעניק טיפול ראוי לילדיהם, מעדיפים להימנע מאירועים משפחתיים או אירועים משמעותיים אחריהם בשל גורמים מעודדי מיגרנה או הפחד ללקות בהתקף במהלך האירוע, ובחלק מהמקרים אף מתקשים לקום מהמיטה בבוקר. חלקם כלל לא הלך לאבחון מתוך הנחה שמדובר בכאב ראש חזק אך חולף, ומי שכן הלך לאבחון נשלח לרוב להדמיה מוחית. אם הבדיקה הייתה תקינה, הרופאים נהגו לשלוח את החולה הביתה בטענה שלא מדובר במצב מסכן חיים, אך מבלי לתת מענה אמיתי למצוקה. למרבה השמחה, המצב הזה והתקנות החדשות של המוסד לביטוח לאומי שמים סוף למצב הזה, ואנשים עם מיגרנה יכולים סוף סוף לקבל זכויות רפואיות שמגיעות להם.
הביטוח הלאומי קובע אחוזי נכות עבור הסובלים ממיגרנה באופן קבוע לפי מספר ההתקפים בחודש, חומרתם, האם ניתן טיפול תרופתי למניעה, ותגובת הגוף לתרופות. ישנן ארבע דרגות לאחוזי נכות במצבי מיגרנה: כאבי ראש בעוצמה בינונית עד קשה מזכים ב-5%, 10%, או 20% נכות בהתאם למספר התרופות שניתנו. עבור כאבי ראש בעוצמה קשה שלא מגיבים לטיפול בשלוש תרופות לפחות, יינתנו 40% נכות.
בשנים האחרונות נכנסו לסל הטיפולים מגוון תרופות שבהן חוסמי בטא, תרופות נגד דיכאון, תרופות נגד אפילפסיה, ותרופות ביולוגיות של נוגדנים מעכבי חלבון CGRP. בנוסף ניתנים טיפולים כמו מגנזיום ודיקור, וכן הזרקות בוטוקס לשיתוק השרירים שגורמים לכאב, ובכך מנטרלים את התקף המיגרנה.
הקושי להוכיח מיגרנה קיים מכיוון שעד כה ההערכה הייתה שכאב ראש הוא עניין סובייקטיבי. כדי להוכיח את הקשר בין המיגרנה לפגיעה בתפקוד היומי יש להיערך היטב לוועדה הרפואית על מנת שתקבלו את מלוא הזכויות הרפואיות שמגיעות לכם. יש להציג דף ניפוק תרופות בפועל מקופת החולים, דוח מפורט מהרופא המטפל, וכדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע מחברה למימוש זכויות רפואיות. כדי לקבל את הזכויות המטופל צריך לדווח על לפחות ארבעה התקפי מיגרנה בחודש.
מיגרנה גורמת נזקים קשים גם לתפקוד היומי של הפרט וגם לשוק העבודה. הנזק ממיגרנה כרונית למשק מוערך בכחצי מיליארד שקלים בשנה בשל אובדן ימי עבודה, ובכמיליארד שקלים וחצי בשנה על נזקים שאינם קשורים להוצאות רפואיות. בפן האישי אנשים עם מיגרנה מתקשים לטפל בילדיהם, נמנעים מאירועים משפחתיים, ואף מתקשים לקום מהמיטה בבוקר.
ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]