מימוש זכויות רפואיות לסובלים מפוסט טראומה

חלק ניכר מהישראלים שתשאלו אותם על פוסט טראומה ידברו קודם כל על צבא ופעילות מבצעית. אבל המציאות היא שהגורמים להפרעת דחק פוסט טראומטית הם רבים ושונים זה מזה, כמו תאונת דרכים קשה, תקיפה אלימה, אונס או כל פגיעה מינית אחרת, פיגועים, וכל מראה קשה אחר שאינו חלק מההתנסויות היומיות שלנו שמוביל לפחד, אימה, שיתוק, חרדה, חוסר אונים, ובהלה. במקרים רבים מדי, גברים ונשים שסובלים מתסמינים ברורים של פוסט טראומה (PTSD) כלל לא משייכים אותם לאותו מקרה שגרם לטראומה ולכן לא מייחסים זאת להפרעת הדחק. בגלל זה הם כלל לא מגישים תביעת קצבת נכות נפשית ומפסידים זכויות רפואיות שמגיעות להם על פי חוק. 

לאילו תסמינים חשוב לשים לב

להפרעת דחק פוסט טראומטית יש מגוון תסמינים ברורים, אך חלקם מאפיין גם הפרעות אחרות ולכן לא תמיד הסובלים מהם יודעים לשייך זאת לטראומה שחוו. כתוצאה מכך הם לא מטופלים כראוי ובהתאם הם לא דורשים זכויות רפואיות שמגיעות להם. הנה כמה מהתסמינים שחשוב לשים אליהם לב כדי לקבל את גם את הטיפול הנכון וגם מלוא מימוש זכויות רפואיות שמגיעות בנושא:

פלאשבקים מהאירוע: הבזקי זיכרונות שמובילים לחוויה חוזרת של האירוע הטראומטי, סיוטים מדי לילה, הזיות שקשורות לאירוע, ותחושה שהאירוע מתרחש שוב גם כשאתם בחברה. 

מצוקה ועוררות: כשמתקיימת חשיפה לגירויים המזכירים את האירוע, כשמתקיים איזשהו טריגר, זה ילווה בהזעה, דופק מהיר, ולחץ דם גבוה. המצוקה הנפשית מובילה לעוררות 

תסמיני חרדה: תסמינים שמאפיינים הפרעות חרדה אחרות, ובהם קושי להירדם, הפרעות שינה במהלך הלילה, שינה גרועה מלווה בסיוטים, תגובות רגשיות קיצוניות, וקושי בוויסות רגשות. 

קושי בריכוז: כיוון שהמוח עוסק ללא הפסקה הניסיון לעבד את האירוע שגרם לטראומה ולשחזר אותו, עלולים להופיע קשיים בלזכור דברים, בזמן קריאה גם כשאתם לבד, או במעקב אחרי שיחה עם חברים. 

תסמינים נוספים שאופייניים לסובלים והסובלות מפוסט טראומה כוללים דימוי עצמי נמוך, קושי לנהל מערכת יחסים אינטימית או עם בני המשפחה, תחושות אשמה ובושה, כעס עצמי, חוסר סבלנות, וקהות חושים. 

מהי נכות נפשית

המוסד לביטוח לאומי קבע שני מצבים נפשיים של נכות נפשית: הפרעות פסיכו-נוירוטיות והפרעות פסיכוטיות. הפרעת דחק פוסט טראומטית היא חלק מהפרעות פסיכו-נוירוטיות, ולכן נתמקד בחלק הזה. הפרעות נוספות שהן חלק מההגדרה הזו כוללות דיכאון, חרדה, הפרעה דו-קוטבית (כונתה בעבר מאניה-דיפרסיה), ובעיות נפשיות אחרות שאינן חלק מקבוצת ההפרעות הפסיכוטיות. הביטוח הלאומי לא מקל על הכרה בהפרעה פסיכו-נוירוטית שמקנה זכאות לקצבת נכות נפשית ודורש הוכחות לכך שההפרעה גורמת לקושי תפקודי חברתי, מקצועי, ותעסוקתי. 

פוסט טראומה אחוזי נכות

פריט 34 בתקנות הביטוח הלאומי קובע כי בסוגים שונים של הפרעות נפשיות, ובהן הפרעה בתר-חבלתית (פוסט טראומה, PTSD) ייקבעו אחוזי הנכות באופן הבא:

1. פוסט טראומה אחוזי נכות במצב של רמסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה - ללא אחוזי נכות. 

2. פוסט טראומה אחוזי נכות במצב של רמסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה - 10% נכות.

3. פוסט טראומה אחוזי נכות במצב של רמסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה - 20%. 

4. פוסט טראומה אחוזי נכות במצב של רמסיה חלקית, עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה - 30% נכות. 

5.פוסט טראומה אחוזי נכות במצב של רמסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה - 50% נכות.

6. פוסט טראומה אחוזי נכות במצב של מחלה פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך - 70% נכות.

7. פוסט טראומה אחוזי נכות במצב של מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא - 100% נכות. 

כדי לקבוע את אחוזי הנכות לפוסט טראומה, הוועדה של הביטוח הלאומי בוחנת את עוצמת ההפרעה, התדירות של התסמינים ומשכם, מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות, כמות האשפוזים, משכם, והגורמים להם, היענות ותגובה לכל סוג טיפול בין אם תרופתי ובין אם אחר, התפקוד הנפשי והחברתי, וכושר העבודה. 

מימוש זכויות רפואיות עם קצבת נכות נפשית

פוסט טראומה היא מחלה נפשית שתסמיניה פוגעים בתפקוד החברתי והתעסוקתי של הסובלים ממנה, וכן בשגרת החיים הכללית באופן שעלול ליצור מצוקה קלינית ניכרת. לא רק אלה שנושאים את הטראומה סובלים ממנה, אלא גם בני ובנות הזוג אם יש כאלה, ובני המשפחה כולל ההורים והאחים. לאחר שהביטוח הלאומי מכיר בהפרעה וקובע את אחוזי הנכות כפי שפירטנו, ניתן לקבל קצבת נכות נפשית שמחליפה את מקור ההכנסה. 

הטיפול בפוסט טראומה כולל טיפולים רגשיים ותרופתיים וניתן לקבל הכוונה ראשונית מרופא המשפחה. הזכאויות של נפגעי פוסט טראומה ממערכת הבריאות כוללות אבחון וטיפולים מפסיכולוגים רפואיים או שיקומיים, טיפולים מעובדים סוציאליים רפואיים, תמיכה נפשית מקופות החולים, ועוד. אלה שמטופלים בתרופות מרשם באופן קבוע מוכרים כחולים כרוניים וזכאים לתקרת תשלום ברכישת תרופות שכלולות בסל הבריאות. 

אם ההפרעה הפוסט טראומטית היא בדרגת חומרה בינונית ומעלה עם 30% נכות לפחות, נמשכת לפחות שלוש שנים, ומאופיינת במצוקה נפשית קשה תיתכן זכאות לרישיון קנאביס רפואי. הזכאות תינתן למטופלים שניסו שתי תקופות קונבנציונאליות לפחות חודשיים כל אחת, השתתפו בשני טיפולים פסיכולוגיים מקובלים, ללא היסטוריה של פסיכוזה או שימוש לרעה בסמים. בוגרים מעל גיל 18 עם לפחות 40% נכות רפואית על רקע נפשי יכולים לקבל סיוע במסגרת סל שיקום למתמודדי נפש, שכולל גם עזרה בתעסוקה, בדיור, בלימודים, ועוד. 

מקרי פוסט טראומה שעלולים להוביל לנכות נפשית

נפגעי עבודה: ייתכנו מצבים שבהם עובדים היו עדים לאירוע, או שחוו אירוע במסגרת עבודתם, אירוע שהוביל להתפרצות הפרעת דחק פוסט טראומטית. במקרים אלה הם עשויים להיות זכאים להכרה כפגיעת עבודה. נכות בשיעור של 9% לפחות תזכה בקצבת נכות או מענק נכות כנפגע עבודה. 

מתנדבים: תגמולים דומים לאלו שמשולמים לנפגעי תאונות עבודה ניתנים גם לאנשים שנפגעו תוך כדי  פעילות התנדבותית. ההתנדבות יכולה להיות מטעם גוף ציבורי או בזמן פעולה שביצעו בהתנדבות להצלת חיים או רכוש של אדם אחר, אם הפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה.

נפגעות ונפגעי עבירות מין ואלימות: נשים וגברים שספגו תקיפה מינית ובעקבותיה חלה ירידה ניכרת ביכולת לעבוד עשויים לקבל קצבת נכות. פגיעה מינית כוללת תקיפה מינית ואונס, הטרדה מינית, נפגעות ונפגעי עבירה מינית, קטינים שנפגעו במסגרת עבירה מינית, ואלימות במשפחה. 

נפגעי תאונות דרכים: תאונות דרכים מזכות בפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו בתאונה, וזה כולל גם נזקים נפשיים. התסמינים עלולים להתפרץ זמן ממושך אחרי התאונה ואחרי שחברת הביטוח שילמה את הפיצויים. אם חברת הביטוח כבר שילמה, ברוב המקרים התשלום סופי ולא ניתן לפתוח אותו מחדש. במצבים כאלה מומלץ להתייעץ עם עורך דין או חברה למימוש זכויות רפואיות. 

נכי צה"ל ופעולות איבה: חיילים או אזרחים שהיו עדים לאירוע של פעולת איבה עשויים לקבל זכאות לטיפולים נפשיים, אפילו אם הם לא הוכרו כנפגעי פעולת איבה. נפגעות ונפגעים שנקבעה להם נכות בשיעור של 10% נכות ומעלה, זכאים למענק חד פעמי או לתגמול חודשי קבוע.

סיבות נוספות: ישנם מקרים אחרים שבהם החשיפה לאירוע טראומטי עשויה לזכות בקצבת נכות נפשית ובהטבות נוספות. הפרעות חרדה והפרעת פוסט טראומה יכולות לזכות בנכות רפואית כללית. בהתאם לאחוזי הנכות שהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה, ניתן לקבוע דרגת כושר שתקבע זכאות לקצבת נכות כללית. כדי לקבל זאת הנכות צריכה להיות בשיעור של לפחות 60%, או 40% אם ישנם כמה ליקויים שאחד מהם הוא 25% לפחות. 

ילדים ונוער עד גיל 18: קטינים שסובלים ממצב פסיכיאטרי, כולל פוסט טראומה, זכאים גם הם למימוש זכויות רפואיות בדמות קצבה חודשית מהביטוח הלאומי, גמלת ילד נכה וההטבות שנלוות אליה. 

איך מגישים תביעת מימוש זכויות רפואיות לפוסט טראומה

תביעת מימוש זכויות לקבלת נכות נפשית עבור נפגעי ונפגעות פוסט טראומה ניתן להגיש באופן עצמאי לביטוח הלאומי. אולם משום שפגיעות נפשיות קשות יותר להוכחה, ועלול להיווצר קושי בהוכחת הקשר בין הטראומה לתסמינים, מומלץ להסתייע בחברת מימוש זכויות. נכות בדרגת 100% מזכה גם בפטור מלא ממס ההכנסה, ולכן חשוב לבנות תיק רפואי עם כל המסמכים, האישורים, והטפסים הנדרשים על מנת לקבל את מלוא הזכויות. 

התשלום לחברות מימוש זכויות רפואיות מתבצע רק על בסיס הצלחה כאחוז מסוים מגובה הקצבה. הכסף הזה חוזר אל הלקוחות בצורת חיסכון בבירוקרטיה, אי בזבוז זמן ואנרגיה בהגשת התביעה, ופעמים רבות גם בקבלת קצבאות והטבות שאתם כלל לא מודעים אליהן. גם אם כבר הגשתם בעבר בקשה באופן עצמאי והיא נדחתה, זה לא סוף הדרך וניתן להגיש ערעור.