ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]
בלי דאגות קריירה, ללא אספות הורים בבתי הספר של הילדים, נטולי דייטים מלחיצים, ועם בריאות נפשית חזקה - כל אלה הופכים את בני ה-65 ומעלה להרבה יותר מאושרים מבני 40. וכשאין בוס שמנסה להגביל את המשכורת ולא צריך ללמוד למבחן באוניברסיטה, יש הרבה מאוד דרכים לנצל את הזמן הפנוי החדש שנוצר אך ורק עם דברים שמייצרים אושר
רוב האנשים חוששים מהזדקנות. קשה למצוא בני 40 שיגידו ״איך בא לי כבר להגיע לגיל 60״ במקום ״הלוואי שהיה אפשר לחזור לגיל 20״. אבל המציאות היא שאנשים מבוגרים הרבה יותר מאושרים ממה שאפשר לחשוב. את זה לא אנחנו אומרים, אלא מחקר שפורסם ביוני 2022 על החצי השני של החיים. חושבים על גיל 70 ו-80 כאנשים זקנים ובודדים? הנתונים סותרים זאת. לאושר הזה בגיל המבוגר יש מספר סיבות, ובהם הרבה מאוד לחצים שיורדים מאיתנו כשאנחנו זקנים. אפילו הפחד מהמילה ״זקן״ כבר לא קיים. למעשה, כינויים כמו ״בני הגיל השלישי״, ״גיל הזהב״, או ״קשישים״ נועד בעיקר כדי לא ״להפחיד״ אותנו, הילדים והנכדים. ומה עם בני הגיל השלישי עצמם? ממש לא אכפת להם אם קוראים להם זקנים או בשם אחר, העיקר האושר והבריאות. אז מה גורם לאושר הזה בשלבים המתקדמים של החיים? הנה התשובות.
בגיל 30 ו-40 אנחנו במצב הכי קשה של החיים. אנחנו רצים ממשימה למשימה, מנסים לפתח קריירה, מביאים ילדים לעולם ומנסים לגדל אותם על הצד הטוב ביותר, מנסים להרוויח כסף בלי להתמוטט תחת משקולות יוקר המחיה, להחזיק חברים וחברויות, מפנטזים על ביקור במכון הכושר בין שעות העבודה הבלתי נגמרות, וכל הזמן מודאגים מהעתיד. כל זה נפסק בגיל השלישי. בני הגיל השלישי כבר ראו, עשו, רדפו, השיגו, נכשלו והצליחו. אין יותר סיבות לדאוג לעתיד, רק ליהנות מההווה. בזמן שבגיל צעיר יותר אנחנו שועטים קדימה ומפספסים את מה שנמצא לנו מול הפרצוף, בגיל השלישי מתעסקים בפועלות יומיות שגורמות לאושר.
כשאנחנו צעירים אנחנו אוהבים להרגיש מוקפים בחברים, ולא תמיד יודעים איך לסנן את מערכות היחסים שלנו. ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו לומדים מי עושה לנו טוב, אילו אנשים מיותרים בחיים שלנו, עם מי אנחנו רוצים להיות בקשר, ומתי עדיף להתעלם. אט אט מערכות היחסים השטחיות נעלמות, ואנחנו נשארים עם חברים קרובים מאוד. קשרים חברתיים עם אנשים שאומרים לנו כל הזמן מה אנחנו עושים לא נכון ומהן הטעויות שלנו נעלמים, ואנחנו נשארים רק עם מי שעושה לנו מצב רוח טוב, וגם זה תורם מאוד למדד האושר בגיל השלישי.
בגיל 20 אנחנו עסוקים במרדף אחרי התואר ובניסיון למצוא עבודה עם תלוש משכורת לא מביך. בגיל 30 ו-40 אנחנו מנסים להצדיק את השכר החדש בשעות עבודה רבות, דאגה לחיים של הילדים, וממש מתעלמים מההתפתחות האישית שלנו. ״ללכת ללמוד עכשיו משהו חדש? השתגעתם? מי יכול להתרכז בכלל, תנו לי רק לשקוע אל תוך הספה עם בינג׳ נטפליקס עד שאירדם על המשקפיים״. בגיל השלישי הילדים כבר עפו מהקן ובנו קן חדש, אין עבודה, ויש המון זמן. את הזמן הזה אפשר למלא בקורסים מעשירים כמו עיצוב גרפי, קוסמטיקה, תקשורת ופרסום, מסחר אלקטרוני, צילום, מוזיקה, ואפילו קואוצ׳ינג. פעילויות כמו חוגי בישול, הרצאות אקטואליות וימי תרבות מרחיבים אופקים גם הם. חוגי ספורט וכושר, יוגה לגיל השלישי, ישמרו על הכושר הגופני ויעלו את איכות החיים ויחד איתה את מפלס האושר. בגיל השלישי אפשר גם ללמוד לתואר אקדמי ללא הלחץ של כישלון במבחן, או לרכוש כישורים דיגיטליים כדי לתקשר טוב יותר עם הנכדים.
יש נושא אחד שקשה לצבוע בוורוד, והוא חווית האובדן בגיל השלישי. גם זוגות שחיים יחדיו שנים ארוכות חווים אובדן של חברים. פתאום השכונה שהם גרו בה בסמיכות לחברים ותיקים מתרוקנת, הילדים עברו לעיר מרוחקת, והדירה לא מתאימה לצרכים של בני הבית, במיוחד אם היא בקומה גבוהה ללא מעלית. דיור מוגן פותר את הבעיות האלה. כל הדירות, המסדרונות, המעליות, הגינות והחצרות, השטחים הפרטיים והציבוריים - הכל מותאם לצרכים של בני הגיל השלישי. זו הזדמנות מצוינת להכיר חברים חדשים עם תחומי עניין דומים. מחקרים מראים שכשבני הגיל השלישי משנים את סביבת המגורים, הם בוחרים לעצמם אנשים חדשים שהם רוצים להיות בסביבתם. בתי הדיור המוגן מספקים הזדמנויות לכל החוגים והפעילויות שציינו בפסקה הקודמת, הכל כחלק מדמי האחזקה החודשיים. אתם אפילו לא צריכים לחשוב איך למלא את היום וליצוק לתוכו משמעות, צוות בית הדיור המוגן עושה זאת עבורכם ועבור בני המשפחה שלכם. רבים מהדיירים בבתי הדיור המוגן של היום מתארים זאת כחופשה שלא נגמרת, נופש בלי תאריך סיום.
טוב, אולי סבא או סבתא לא יגלשו בטינדר, אבל יש אתרי היכרויות ייעודיים לבני הגיל השלישי. יש אתרים בתשלום ואחרים עם אפשרויות חינם, יש קבוצות בפייסבוק ויש קבוצות שסובבות סביב תחביב מסוים. בגיל השלישי ההיכרות נטולת שיחות כמו מה עם כסף, מתי נביא ילדים, והיכרות שכזו סביב נושא משותף או תחביב הוא מרכז ההיכרות. היכרויות בגיל השלישי נינוחות יותר, בלי הלחץ של הדייטים כשאנחנו צעירים. לא כל בני הגיל השלישי עברו לעולם הדיגיטלי והם עדיין הולכים לפעילויות פנים אל פנים (ואנחנו קצת מקנאים בהם על זה). אפשר להשתתף בקבוצות היכרות, או בחוגים רגילים ולהכיר שם אנשים נוספים. קשישים שמשתתפים בהרצאות, טיולים או משחקים מעלים את הסיכויים שלהם להכיר בן או בת זוג חדשים. הזכרנו ממש לפני רגע דיור מוגן, ותתפלאו לשמוע כמה זוגות חדשים נוצרים שם! הקשרים החבריים שנוצרים בחוגים ובפעילויות, בקפיטריה או סתם כך בפינות הישיבה מובילים לקשר זוגי שמעניק משמעות חדשה לחיים שלא ניתן לקבל בשום מקום אחר.
כשאנחנו מקבלים חדשות כמו מחלת לב, סוכרת או סרטן, אנחנו תופסים זאת כחדשות רעות מאוד, ובצדק. אולם הסקר שסיפרנו עליו בתחילת המאמר הזה מראה שדווקא בגיל המבוגר, הבשורות האלה לא גורמות לשינוי תפיסת הבריאות של בני הגיל השלישי, כל עוד הם שומרים על עצמאות ושפיות. כלומר כל עוד ניתן להתנייד והבריאות הנפשית תקינה - בני הגיל השלישי תפסו את עצמם כבריאים. התפיסה הזו מעלה את האושר, ואנחנו רק חושבים על כל המצבים הקטנים שגרמו לנו לתפוס את עצמנו כאנשים חולים. אפילו הפחד מהמוות, כך מתברר, הוא עניין של אנשים צעירים. הקשישים? הם לא מודאגים מזה, את הזמן שלהם הם משקיעים בהנאה ממה שקרה להם היום.
ט.ל.ח. מצאתם טעות? כתבו לנו ל: [email protected]