
הפרעות שינה הן סוגים שונים של חוסר סדירויות בשינה, בין אם מדובר בקושי להירדם, התעוררויות מרובות במהלך הלילה, ״שינה שטוחה״, או שילוב של מספר תסמינים. הפרעות שינה יכולות להופיע בכל גיל, אך השכיחות שלהן עולה משמעותית בקרב מבוגרים. הסיבה לכך היא שינויים במחזורי השינה בגיל המבוגר, ובנוסף, עלייתן של מחלות רקע שעלולות להגביר את הסיכון לפתח הפרעות שינה. במילים אחרות, הפרעות שינה בגיל השלישי יכולות להיות התופעה עצמה או הסימפטום של תופעה אחרת, בשני המקרים מדובר במצב שמוביל לירידה משמעותית באיכות החיים והגברת סיכון לתחלואה. שינה לא טובה מחלישה את הגוף ואת המוח, יכולה לגרום לבעיות זיכרון, עצבנות, חולשה, כאבי ראש ועוד.
בעיות שינה כאלו ואחרות שכיחות אצל 50% מבנות ובני הגיל השלישי. בעיות השינה הנפוצות ביותר הן אינסומניה כרונית, תסמונת הרגליים העצבניות, ודום נשימה חסימתי בשינה. הסיבות לבעיות שינה בגיל המבוגר יכולות להיות לחלוטין מהשינויים שמתרחשים במחזורי השינה כחלק מתהליך ההזדקנות. סיבות נוספות הן הופעת מחלות ובעיות אחרות שגורמות למתח, כאבים, פחדים, ואפילו דיכאון באופן שמשפיע על איכות השינה, מקשה על ההירדמות ועלול לגרום להתעוררויות מרובות בלילה. בנוסף לאלה, גם הרגלי תזונה לא מאוזנים ומחסור בפעילות גופנית משפיעים על איכות השינה. נטילת נוגדי דיכאון וסטרואידים עלולה אף היא לגרום להפרעות בשינה.
הפרעות בשינה יכולות להיות תסמין של הפרעה אחרת, או לגרום להפרעה בעצמן. אדם למשל, עלול לחוות קשיים בהירדמות, ואלה יקשו עליו לתפקד ויעמיקו את הדיכאון. כך גם אדם שסובל מהפרעות שינה לא מקבל את המנוחה שהוא צריך, ער בשעות המאוחרות של הלילה במיטה ורק המחשבות שלו חגות סביבו, יכולות התפקוד שלו מחמירות והוא עלול לפתח דיכאון. הפרעות שינה בעצם משפיעות על כל תחומי החיים. המחסור בשינה יוצר כדור שלג של בעיות, שאם לא יטופלו - רק יחמירו עם הזמן.
הפרעות השינה הנפוצות ביותר בגיל המבוגר
אינסומניה כרונית: נדודי שינה, או אינסומניה, מוגדרים ככרוניים כשחווים אותם בתדירות גבוהה, כלומר ברוב ימות השבוע, ובמשך זמן רציף של יותר מחודש. אינסומניה כוללת קשיים בהירדמות, שינה שטוחה ולא מרעננת, התעוררות מותשת, התעוררות מרובה במהלך הלילה והקושי להירדם בחזרה. בין הסיבות להופעת אינסומניה כרונית בגיל השלישי הם אורח חיים לא פעיל וישנוני, מצבים רפואיים כמו בריחת שתן בלילות, בעיות לב, בעיות עיכול, בעיות פסיכולוגיות כמו דיכאון וחרדות, נטילת תרופות מסוימות והרגלי שינה לקויים.
תסמונת הרגליים העצבניות: המחלה נקראת גם מחלת וויליס-אקבום, והיא יוצרת תחושה מוזרה בגפיים, תופעה נפוצה מאד בגיל המבוגר בעיקר אצל נשים. התחושה הזאת גורמת למי שסובל מהתסמונת לרצות להזיז את הגפיים כדי להקל על התחושה. התחושות מתעוררות בעיקר במצב של חוסר תזוזה ממושך, כמו בזמן השינה, וכך מתפתחת ההפרעה של תנועות רגליים מחזוריות בשינה. כשזה קורה בלילה, נוצרת תחושת חוסר נוחות שמקשה על הסובלים ממנה להירדם, כי רק תזוזה של הרגל מסייעת להפיג את התחושה. לא ידוע מה גורם לתסמונת הזו, אבל דברים שיכולים להקל עליה הם פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון, קפאין ואלכוהול. אם לאחר השינויים האלו באורח החיים עדיין אין שיפור, ייתכן שיידרש טיפול תרופתי.
דום נשימה חסימתי בשינה: באנגלית נקרא Sleep Apnoea, שגורם להפסקת נשימה במהלך השינה בגלל שדרכי הנשימה העליונות חסומות. התופעה הכי נפוצה של המצב הבריאותי הזה הם נדודי שינה. קשה לשמר מצב של שינה רציפה ולהצליח להיכנס לשינה עמוקה כשמתקשים לנשום. כל חסימה נשימתית כזו גורמת להתעוררות, לעיתים תוך השתנקות או נחירה עזה, והפחד מחנק בשינה יכול להקשות מאוד על ההירדמות.
בעיות שינה עלולות להיות לא מאובחנת עד שלב מאוחר, משום שקשה לדעת עליהן אם מי שסובל מכך לא משתף שהוא סובל מזה. לכן חשוב לשאול איך היה בלילה, לשאול שאלות מאד ספציפיות לגבי איכות השינה כדי לגלות אם יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר של איכות השינה במעבדות שינה. בגלל ההשפעה הקשה של הפרעות שינה כרוניות על איכות החיים ויכולות התפקוד בכלל ובגיל השלישי במיוחד, חשוב לאבחן ולטפל בבעיות שינה כמה שיותר מוקדם.
איך מטפלים בהפרעות שינה אצל מבוגרים
טיפול בבעיות שינה מתחיל בדרך כלל בשינויים בהרגלים סביב השינה. אחד הדברים הראשונים שצריך לעשות, וזה תקף לכל גיל - השאירו את המיטה לשינה. בטלוויזיה צופים בסלון, את הטלפון הנייד משאירים הרחק מהמיטה ולא נוגעים בו בשעה שלפני השינה.
מומלץ ליצור סדר יום מסודר עם שעה קבועה שבה הולכים לישון, כדי להרגיל את המוח לאותת לנו - זה זמן השינה, לא משנה מה. בנוסף כדאי להקפיד על תזונה בריאה ולסיים את הארוחה האחרונה בפרק זמן של לפחות שעתיים לפני השינה. במקרים מסוימים מומלץ ללכת לטיפול פסיכולוגי שנותן כלים להרגעת הגוף וגירוש מחשבות טורדניות. המטרה היא להכניס את הגוף למצב נינוח לפני השינה ולהימנע מגורמים שיוצרים לחץ.
המצב הפיזי של הגוף משפיע אף הוא על ויסות השינה, ולכן שינויים תזונתיים ופעילות גופנית סדירה מאד מומלצים לסובלים מבעיות שינה. ההמלצות התזונתיות קוראות להעשרת התזונה בוויטמינים מסוג B ומגנזיום, בין אם באמצעות תוספי תזונה או צריכת מזונות עתירים בהם כמו אגוזים שונים, גרעיני חמנייה, ואורז מלא שמספקים את תצרוכת המגנזיום המומלצת, וביצים, דגים, חלב, בשר, עוף וקטניות לוויטמין B. שילוב חליטות תה מרגיעות בתזונה גם עשוי לסייע בהפחת בעיות השינה. מבחינת שינויים פיזיים, מומלץ לצאת להליכה קלה בשעות הערב המוקדמות, לבלות זמן קצר בשמש בכל בוקר כדי לסמן לגוף שעכשיו יום ובכך לאזן את מחזורי העייפות בגוף. כדאי להימנע משנת צוהריים מאוחרת או ממושכת מדי כדי לא לחבל בשנת הלילה.
לעתים קרובות, בעיות שינה מקורן בבעיה אחרת. לכן, בשלב הראשון, יש למצוא את הגורם לבעיות השינה ולטפל בו. למשל, תרופות שמסייעות בטיפול בדיכאון יכולות לסייע בהפחתת בעיות שינה הנובעות מדיכאון. עם הזדקנות הגוף, ישנה ירידה בפעילות בלוטת האצטרובל שאחראית להפרשת רמות המלטונין בגוף שעוזר לוויסות השינה, ולכן מומלץ גם לנסות לסייע לפעילות בלוטת האצטרובל באמצעות טיפולים כמו טיפול באור או לפנות לרפואה המשלימה ולנסות דיקור סיני או צמחי מרפא.
אל תזניחו את הטיפול בבעיות השינה
בעיות שינה קשות עלולות להיות מסוכנות, במיוחד הפרעות שינה אצל מבוגרים. שינויים התנהגותיים ורכישת כלים פסיכולוגיים להתמודדות עם הפרעות השינה יכולים לעזור, אך במקרים הקשים ולאחר התייעצות עם רופא, כדאי לשקול טיפול רפואי.
ישנם מספר סוגים של תרופות לטיפול בהפרעות שינה אצל מבוגרים. ההמלצה הרפואית היא טיפול תרופתי לטווח קצר ונטילת תרופות פעם ביומיים, יום כן - יום לא, כדי להפחית את הסיכון לפתח תלות בתרופות. קבוצת התרופות הכי שכיחה לטיפול בבעיות שינה היא הבנזודיאזפינים, אך תופעות הלוואי שלהן גורמות לשינוי מבנה השינה וקושי בהגעה לשינה עמוקה שיכולה להביא לירידה קוגניטיבית. תרופות שאינן בנזודיאזפיניות לא גורמות לשינוי במבנה השינה אך גם הן עלולות לייצר תלות אצל המטופל. הסוג השלישי הוא תרופות מלטונין שעשויות אף הן להקל בבעיות שינה אצל מבוגרים ללא פגיעה במבנה השינה.