מחלת מקצוע: המידע שאסור לכם לפספס

אילו זכאויות מגיעות במסגרת הכרה במחלת מקצוע

קצבת נכות: קצבה שמשולמת בשל פגיעה בעבודה וניתנת לנפגעים שנקבעה להם דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה, כל עוד הנכות הזו נגרמה כתוצאה מעבודה. כך מחושבת הקצבה: 75% מהשכר הממוצע של המבוטח או המבוטחת בשלושת החודשים טרם הפגיעה כפול אחוזי הנכות שנקבעו.

פיצוי חד פעמי: נפגעי עבודה עם נכות של 10% לפחות אך לא יותר מ-19% זכאים לפיצוי חד פעמי. כך מחושב הפיצוי: 75% מהשכר הממוצע של הנפגעת או הנפגע בשלושת החודשים טרם הפגיעה כפול אחוזי הנכות, כפול 43 קצבאות.

דמי פגיעה: הזכאות הזו ניתנת לעובדים שנאלצו להיעדר מעבודתם בשל מחלת מקצוע, אך לא יותר מ-91 ימי היעדרות. הספירה מתחילה למחרת יום הפגיעה והתשלום עבור כל יום עומד על 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים טרם הפגיעה. אם הפגיעה גרמה לנכות רפואית שנותרת גם לאחר החזרה לעבודה, ישולם פיצוי חד פעמי או קצבה חודשית, כפי שפירטנו קודם לכן. שימו לב, גם עובדים עצמאיים זכאים לתשלומים, והם ייקבעו על פי המקדמות ששולמו בשלושת החודשים טרם הפגיעה. 

קיימות זכאויות נוספות מהביטוח הלאומי ובהן כיסוי הוצאות רפואיות עבור טיפולים ואשפוזים כתוצאה ממחלת המקצוע, תשלום עבור שיקום מקצועי, וכן גמלאות שמשולמות לבני המשפחה במקרה של פטירת העובד בשל מחלות מקצוע. במקרים של אחוזי נכות גבוהים ניתן לקבל הטבות נוספות במסגרת קצבה מיוחדת. 

איך מגישים תביעה להכרה במחלת מקצוע

תחילה יש להגיש תביעה לדמי פגיעה לנפגעי עבודה. דמי הפגיעה ישולמו עד 13 שבועות ובסכום שלא יעלה על כ-1,114 שקלים ליום. נפגעי עבודה שנותרה להם נכות יכולים להגיש תביעה לביטוח הלאומי לקבלת גמלת נכות מעבודה. יש להגיש את התביעה לא יאוחר מ-12 חודשים לאחר שהתבררה הנכות. הוועדה הרפואית תתכנס בנוכחות התובע כדי להעריך את המצב הרפואי. אם התובע עדיין לא חזר לעבודה והעיכוב בהליכים פוגע בו כלכלית, ניתן לבקש מקדמה על חשבון הקצבה.

לאחר מכן, הוועדה הרפואית תקבע את אחוזי הנכות ומרגע שנקבעה נכות מתבטלת הזכאות לדמי פגיעה. אם היו ליקויים בריאותיים קודם לנכות שנגרמה מהעבודה, הם יקוזזו מחישוב אחוזי הנכות שמזכים בקצבאות ופיצויים. הזכאויות ניתנות החל מ-10% וכבר פירטנו מתי יינתן פיצוי חד פעמי ומתי קצבה חודשית.

אך מה קורה אם הוועדה דחתה את התביעה או לא הכירה באחוזי נכות מספקים? במקרה כזה יש להגיש ערעור לביטוח הלאומי עד 30 יום מהמועד שבו התקבלה הדחייה. 

איך להגיש תביעה: לבד או עם חברת מימוש זכויות?

האפשרות להגיש תביעה להכרה במחלת מקצוע לביטוח הלאומי באופן עצמאי עומדת לזכות כולם. אולם בגלל שמדובר בהליך מורכב יותר מהליכים אחרים, ויש צורך להוכיח קשר בין התפרצות המחלה למקום העבודה, כדאי להיעזר בשירותיה של חברת מימוש זכויות רפואיות. זוכרים את דוגמת סרטן הריאה? הביטוח הלאומי לא ימהר להכיר במחלה בגלל תנאי העבודה וינסה להוכיח הרגלי חיים שעוררו את המחלה. כך גם צרידות של מורים, האם זה בגלל אופי הדיבור בכיתה או בגלל עישון? ואם היו תנאים קודמים שמורידים את אחוזי הנכות - האם אופי העבודה לא החמיר את התסמינים ולכן יש דווקא להעלות את אחוזי הנכות?

בחברת מימוש זכויות רפואיות ידעו בדיוק איך לבנות את התיק הרפואי שלכם באופן שלא ישאיר מקום לספק בוועדה הרפואית. כיוון שהתשלום נעשה רק לאחר הצלחה וכאחוז מסוים מהקצבה, חברות מימוש זכויות יעריכו את סיכויי ההצלחה ולא ימליצו על הגשת תביעה אם הם לא בטוחים בסיכוייה להתקבל. המשמעות היא שאין לכם מה להפסיד. התביעה לא התקבלה? אין תשלום עמלה. החברות מורשות לגבות דמי פתיחת תיק שגובהו מוגבל על פי חוק. שיחות ייעוץ ניתנות ברוב המקרים ללא תשלום וללא התחייבות. אם כבר הגשתם תביעה באופן עצמאי בעבר והיא נדחתה, או שאחוזי הנכות שנקבעו אינם מספקים - מומלץ להגיש את הערעור בסיוע מומחים מקצועיים שידעו איך לתקן את התיק הרפואי. 

רובנו מכירים את המושג ״תאונת עבודה״, שמתייחס לפגיעה בעובד או בעובדת בשל תאונה שהתרחשה במקום העבודה או בזמן מילוי התפקיד. פחות אנשים מודעים למושג מחלת מקצוע, שמתייחס לפגיעה מצטברת בעובד בשל חשיפה לתנאי עבודה לקויים, או לגורמים כימיים, ביולוגיים, מפגעי רעש, מזהמים, וכדומה. הפגיעה אינה מיידית ואינה חד פעמית, אלא הולכת ומחריפה עד שמתפרצת מחלה בשל אחד או יותר מהגורמים הללו. מדובר בתהליך ממושך שיכול להימשך שנים מבלי שהעובד יודע שהמחלה עלולה להתפרץ. וכשהמחלה מתפרצת, מתחיל הליך בירוקרטי, לפעמים אפילו מייאש, של ניסיון לקבל הכרה מהמוסד לביטוח לאומי במחלה כמחלת מקצוע. 

עובדות ועובדים רבים מוותרים מראש על התהליך, חלקם בגלל חוסר מודעות לזכאויות ואחרים מחוסר יכולת או רצון להתמודד עם ההליך הבירוקרטי. התוצאה: מיליוני שקלים שאמורים להגיע לציבור נשארים בקופת הביטוח הלאומי. 

איך נגרמת מחלת מקצוע

אנחנו מבלים לפחות שליש מהיום בעבודה. בזמן הזה אנחנו נחשפים לגורמים מזיקים שונים ובתנאים סביבתיים שונים. לעיתים אין אוורור מספק, הטמפרטורות משתנות, התאורה עלולה להיות לקויה, לחות גבוהה או יובש לא סביר, כל הדברים האלה משפיעים על הבריאות שלנו, לטוב ולרע. כשאדם עובד ונחשף במסגרת העבודה לגורמים מזיקים והתנאים הסביבתיים לא מביאים לאיזון הגורמים המזיקים, עלולה להתפתח מחלת מקצוע. 

בני 40 ומעלה נוטים ללקות במחלות מקצוע יותר מצעירים יותר ולפתח מחלות כמו יתר לחץ דם, מחלות לב, כליות וכבד, מחלות ריאה, כאבי פרקים ועמוד שדרה, ועוד. לכן מומלץ לעובדים בגיל הזה שחשופים לגורמים מזיקים לערוך בדיקות רפואיות בתכיפות גבוהה יותר. 

סוגי מחלות מקצוע

אם נשאל אתכם באילו מקצועות עובדים ייטו לפתח מחלות מקצוע, סביר להניח שתענו עובדי תעשייה. אכן, במקצועות כמו מסגרות, רתכות, שרברבים, פחחים, שיפוצניקים, נגרים, חשמלאים, מכונאים, קבלני בניין, מפעילי מנופים ועגורנים, צבעים, מוסכניקים, ומקצועות דומים לאלה עלולים לסבול ממגוון מחלות שקשורים למקצועם. בין המחלות הנפוצות אפשר לציין קרעים בכתפיים, זרמים ונימול בידיים, כאבי מפרקים ופרקים, כאבים בכפות הידיים, נוקשות של האצבעות, שחיקת ברכיים, כאבי גב, ובעיות אורתופדיות נוספות. בנוסף הם עלולים לסבול מירידה בשמיעה וטנטון, ובעיות נוירולוגיות. 

גם עובדים בסביבה מאובקת, אפופת עשן, או עם חומרים נדיפים שחשופים לטינר, חומצות, דבק, ועוד עלולים לפתח מחלת מקצוע שקשורה לבעיות ריאה ונשימה, החל מאסתמה ועד חסימת ריאה. חשיפה לחומרים נדיפים עלולה לתרום גם להתפתחות מחלות קשות כמו פרקינסון וסרטן.

אבל לא רק קבוצת העובדים הזו עלולה לפתח מחלת מקצוע, אלא גם עובדים במקצועות שאפילו לא חשבתם עליהם, כמו עובדי הייטק, קלדנים, כותבים, מורות, גננות, מרצות, ועוד. מורים וגננות שעובדים עם ילדים עלולים לסבול מצרידות כרונית שפוגעת באיכות החיים. עובדי הייטק, עורכים וכותבים שעובדים שעות ממושכות מול המחשב עלולים לסבול מכאבי צוואר, ידיים, במפרקי האצבעות, ותסמונת ראיית המחשב. ולבסוף, גם ספורטאים מקצועיים ובהם מאמנים בשכר עלולים לפתח מחלות ובעיות אורתופדיות הקשורות בעבודתם. 

מחלות מקצוע - אחוזי נכות

כדי לקבל הכרה במצב הרפואי שנגרם לכם במסגרת העבודה כמחלת מקצוע, יש להגיש תביעת מחלת מקצוע לביטוח הלאומי שיקבע אחוזי נכות. השלב הקשה ביותר הוא קבלת ההכרה במחלה כעזו שקשורה למקצוע. נדגים זאת עם אחת הדוגמאות הקשות ביותר, מחלת סרטן הריאה. אדם שבמסגרת עבודתו נחשף לסיבי אסבסט ולקה בסרטן ריאה, יצטרך להוכיח שהמחלה קשורה לעבודה בסביבה הזו, ולא למשל לעישון סיגריות. לכן חשוב מאוד שאת התיק הרפואי שלכם לקראת הוועדה הרפואית תבנו באופן מלא ונכון, ללא טעויות, ועל כך נרחיב בהמשך. 

לאחר שהצלחתם להוכיח את הקשר בין המחלה למקום העבודה, והביטוח הלאומי הכיר בה כמחלת מקצוע, הגיעה העת לקבוע את אחוזי הנכות שמהם נגזרות הזכויות הרפואיות, הקצבאות, וההטבות. אחוזי הנכות במקרים של מחלות מקצוע נקבעים בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי לקביעת אחוזי נכות לנפגעי בעבודה. כדי לקבוע את אחוזי הנכות תתכנס ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי, שחבריה יבחנו את התיק הרפואי שלכם. ייתכן מצב שבו תינתן נכות זמנית ורק לאחר דיון מעמיק יותר תינתן נכות קבועה. ייתכן גם שמדי תקופה מסוימת תידרשו להוכיח לביטוח הלאומי שמצבכם עדיין דורש אחוזי נכות על מנת להמשיך לקבל את הקצבאות והזכויות הרפואיות.