מיזם שבט אשר: מפיגים את הבדידות של אזרחים ותיקים

אביה של אפרת היה בן 77 כשהלך לעולמו לאחר שהתמודד במשך שנים עם מחלת האלצהיימר. לאחר מכן, כשאפרת ניתחה את שנות חייו האחרונות, היא הבינה שהוא היה אדם בודד. הבדידות בקרב בנות ובני הגיל השלישי היא המגפה הגדולה של המאה ה-21. כשאנחנו חושבים על אדם בודד אנחנו מדמיינים ניצולי שואה עריריים, אנשים שאין להם ילדים ובני משפחה אחרים, כאלה שמתים לבד. המציאות הרבה יותר מורכבת מזה, וכך, גם אביה של אפרת, שהיו לו שבעה אחים ואחיות, חמישה ילדים אוהבים ושמונה נכדים, סבל מבדידות. 

והנה זה במספרים: 16% מקרב בנות ובני הגיל השלישי יכולים להעביר יותר מיממה שלמה מבלי לפגוש ולו אדם אחד. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-32% מקרב האזרחים הוותיקים בישראל בגיל 65 עד 74 סובלים מבדידות, והמספר עולה ל-42% מגיל 75 והאלה. המספרים האלה עולים ככל שהגיל עולה, כך שיכול להיות שגם ההורים שלכם, או סבא וסבתא שאתם מאוד אוהבים, סובלים גם הם מבדידות ואתם בכלל לא יודעים על כך. 

מטפל או מטפלת הם רק חלק קטן מהפתרון 

כשלהורים או לסבא וסבתא יש מטפלת זרה, אנחנו נוהגים לחשוב שהכל בסדר והם לא בודדים, שהרי יש איתם מישהו 24 שעות ביממה. גם אפרת חשבה כך, משום שלאביה היה מטפל בשלוש שנותיו האחרונות. מטפל שאותו היא מגדירה כאדם מקסים, אוהב וחומל, בדיוק סוג האדם שהיינו רוצים לסמוך עליו עם היקרים לנו. אולם ברוב המקרים מדובר באנשים שמגיעים ממדינה זרה, אינם דוברים עברית, וגם אם שני הצדדים מסוגלים לתקשר באנגלית, זו עדיין שפה זרה גם עבורם וגם עבורנו, אין לנו תרבות משותפת, אנחנו לא יכולים לדבר על אותם נושאים שגדלנו עליהם, כך שזה לא עונה על כל הצרכים הנפשיים.

הפתרון של שבט אשר להפגת בדידות אזרחים ותיקים

מתוך ההבנה שלא צריכים להיות חלק ממשפחה מסוכסכת ומלאת עימותים כדי להפוך לאזרח בודד, הבנה שמגובה במספרים, אפרת החליטה להקים מיזם חברתי-עסקי שנקרא שבט אשר, על שם אביה המנוח. אנשי המיזם הופכים את האמרה ״לא טוב היות האדם לבדו״ לחזון בר ביצוע. המטרה היא להגיע לכל קשיש וקשישה שמעוניינים בחברה, ולדאוג להם לחברה נעימה באווירה חברית. 

בואו נדבר בכנות. כולנו היינו רוצים שיהיה לנו זמן לבקר יותר את סבא וסבתא, בין אם הם גרים בבית ובין אם בבית אבות. אבל החיים שלא מאפשרים לנו לעשות את זה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות. חלקנו עסוקים בלימודים אינטנסיביים באוניברסיטה תוך כדי עבודה במקביל כדי להצליח לממן אותם ואת שכר הדירה, אחרים מפתחים קריירה ומבלים שעות ארוכות בעבודה, ויש כאלה שבדיוק הקימו משפחה משלהם ועסוקים בגידול הילדים. ולפעמים, כמו במשפחתה של אפרת, חלק מהילדים בכלל גרים בחו״ל. אבל יש עוד סיבה להתרחקות שאנשים מתביישים לדבר עליה, והיא שפשוט קשה לנו לראות את ההידרדרות במצבם של אנשים שאנחנו כל כך אוהבים. במקום להיות כנים עם עצמנו ולדבר על כך, אנחנו ממעטים בביקורים. 

בדיוק לשם כך הוקם המיזם של שבט אשר. כבר אמרנו ש״אשר״ נבחר בגלל שם אביה של מייסדת המיזם, אבל מדוע שבט? משום שהמילה ״שבט״ מייצגת יחידה אחת, דבוקה שדואגת לחברים שלה ונמצאת לצידם מההתחלה ועד הסוף. כך גם כל משתתפי המיזם, נמצאים עם האזרחים הוותיקים שאיתם הם נפגשים, עם דאגה אמתית וכנה.

אם אתם רוצים עבור יקירכם סביבה תומכת, מכילה ומחזקת, חבר או חברה שיבלו איתם זמן איכות ביחד, תוכלו להתחבר לשבט אשר זאת תמורת תשלום למיזם שיאפשר לקיים את מערכת היחסים הייחודית שתירקם בין הצדדים. 

מה עושים אנשי שבט אשר עם האזרחים הוותיקים במפגשיהם?

מפיגי הבדידות של שבט אשר נפגשים עם אזרחים ותיקים במפגשים פתוחים שמקלים על העומס הרגשי של האדם שעימו הם מבלים. הם נפגשים איתם לשיחה בביתם, מדברים איתם על כל נושא שבא להם באופן טבעי, ומעבירים כך זמן איכות שבו הם מתעניינים זה בשלומו של זה. בנוסף, ניתן לבצע מטלות ביחד, כמו למשל קניות בסופר או בבית המרחקת. בני משפחה רבים חושבים שאם הם יעשו את הקניות עבור הוריהם, הם עזרו בביצוע המטלות. אך פעמים רבות הקשיש מעוניין לצאת מהבית ולערוך את הקניות, משום שכך הוא נחשף לסביבה, רואה אנשים, ומפיג את הבדידות. אולם לילדים ולנכדים לא תמיד יש זמן לסיבוב ארוך בסופר או בקניון, אך למפיגי הבדידות יש זמן ממושך לבלות יחדיו בקניות או באיסוף חבילה מהדואר. 

בנוסף למשימות כמו עריכת קניות, ניתן להיפגש עם מפיגי הבדידות בבית קפה או בקניון, לשבת יחדיו לארוחה, וביחד ליצור חוויה משותפת ומשמחת. המפגשים של אזרחים ותיקים עם אנשי שבט אשר יכולים להתקיים בבית, בחוף הים, בפארק, בבתי קפה, ובכל פעילות מהנה אחרת. בזמן המפגש, מפיגי הבדידות מעניקים את כל תשומת הלב שלהם לאדם שאיתו הם מבלים, בלי הסחות דעת. תתפלאו לשמוע, לפעמים רק עצם השיחה עצמה מפיג את הבדידות ומקל על העומס הנפשי של האדם הבודד. 

המפגש עם אזרחים ותיקים כדי להפיג את הבדידות הוא נושא חשוב שיכול להועיל רבות לבנות ובני הגיל השלישי. לבדידות ובידוד חברתי עלולות להיות השפעות שליליות על הבריאות הפיזית והנפשית, כולל סיכון מוגבר למחלות כרוניות ודיכאון. באמצעות תקשורת שוטפת ומפגשים, קשישים יכולים ליהנות מקשרים חברתיים משופרים, תחושת מטרה גדולה יותר ורווחה כללית מוגברת. המפגשים עם מפיגי הבדידות של שבט אשר מעניקים הזדמנות לקשישים לחלוק את חוויותיהם, ליצור חברויות חדשות ולעסוק בפעילויות משמעותיות. הפגת הבדידות, בסופו של דבר, משפרת את איכות חייהם הכללית.