רשלנות רפואית המדריך המלא

תביעת רשלנות רפואית היא תביעה שמגישים במקרים של טיפול רפואי רשלני שגרם לנזק למטופל או למטופלת. המטופלים הם אלה שמגישים את התביעה נגד הגורם שטיפל בהם, כמו למשל רופאים, בתי חולים, או מרכזים רפואיים, כדי לקבל פיצוי על הפגיעה. 

מהי רשלנות רפואית?

אדם שניזוק בשל טיפול רפואי רשלני, יכול לתבוע פיצויים כספיים בשל הנזקים במסגרת תביעת רשלנות רפואית. בית המשפט בוחן אם אנשי הצוות הרפואי שאותם תובעים פעלו באופן סביר בנסיבות המקרה. לא כל טעות שכתוצאה ממנה נגרם נזק מהווה רשלנות רפואית. ישנם מקרים שהטיפול ייכשל גם אם היה טוב ולא רשלני. בתביעות רשלנות רפואית יש להוכיח לשופט כי הנזק נגרם בשל חוסר מיומנות, התעלמות או הזנחת תלונות המטופל. 
רשלנות רפואית יכולה להגיע מצד כל גורם רפואי, כמו למשל רופא או רופאה, אחיות, רוקחים, טכנאי רנטגן, אדם ספציפי או מוסד רפואי. רשלנות יכולה להיות טיפול לא נכון, אי-שליחה לבדיקות מסוימות, מתן תרופה לא נכונה, ואפילו אי מתן תרופה כלל באופן שגורם להחמרת המצב כשיש תרופה קיימת. 

מי יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית?

ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית אם אתם:
● מטופלים שנגרם להם נזק בשל רשלנות של המטפלים.
● הורים לילדים קטינים יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית בשמם.
● קרובי משפחה של מטופל שנפטר כתוצאה מרשלנות רפואית. הזכות נתונה לבעלי זכות תביעה לעיזבון המנוח, או לאנשים שתלויים במנוח וניזוקו כלכלית בעקבות מותו. 

את מי ניתן לתבוע?

ניתן לחלק את התשובה לשני גורמים עיקריים:
● כל איש צוות רפואי שטיפל במטופל שנפגע, כמו רופאים, רופאים מרדימים, אחיות, רוקחים, וכדומה.
● אפשר לתבוע את המוסד הרפואי שבו עובד המטפל, שכן למוסד הרפואי יש אחריות לרשלנות במסגרת אחריות שילוחית כמעסיק. מוסדות אלה יכולים להיות בית חולים, קופת חולים, מרכז רפואי, מרפאה, וכדומה. 

באילו מצבים ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

אבחון מחלה שגוי: מקרים שבהם הרופא המטפל אבחן מחלה אחרת מזו שהמטופל סובל ממנה. גם מקרים של חוסר הצלחה לאבחן את המחלה נכללים בקטגוריה זו. 
אבחנה מאוחרת  של המחלה: מקרים שבהם היה ניתן לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ולהתחיל לטפל בה באופן שהיה מרפא אותה או לכל הפחות מונע הידרדרות. 
טיפולים מיותרים: ישנם מקרים שבהם הרופא או הרופאה נתנו למטופל טיפול שאין בו צורך באופן שגורם נזק, כמו תרופה ואפילו ביצוע ניתוח שכלל לא נדרש להטבת המצב הרפואי.
תרופות במינון שגוי: מינונים לא נכונים של תרופות עלולים להחמיר מצב גופני ואף מצב נפשי, באופן שמצדיק תביעת רשלנות רפואית. 
טיפול ללא הסכמה מודעת: טיפולים מורכבים וניתוחים דורשים חתימה על טופס הסכמה. אם הטופס לא ניתן, או אם השלכות הטיפול לא הוסברו כראוי, או אם המטופל התבקש לחתום על טופס ההסכמה כשהוא מטושטש מתרופות, ניתן להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית. 
רשלנות רפואית בניתוח: המקרים שייתכן שייחשבו כרשלנות רפואית כוללים ניתוחים שבוצעה בהם תפירה לא מוצלחת, הוצאה חלקית של גידול סרטני ולא הגידול כולו, ואפילו ניתוח באיבר הלא נכון, כמו היד או הרגל הנגדית. ישנן כמובן אפשרויות רבות נוספות שעשויות להצדיק תביעה. 
רשלנות רפואית בהריון: בזמן מעקב הריון, על הרופאים לבדוק לעומק את תלונות המטופלות. כל תלונה, ולו הקטנה ביותר, עלולה להזהיר מפני בעיה חמורה. במקרים שהמעקב לא בוצע כראוי, בין אם מדובר במעקב אחר האם או אחר העובר, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון אם כתוצאה מכך נגרם נזק. בכלל זה ניתן למנות גם כישלון לאבחן מומים שניתן לאבחן בתקופת ההריון.
רשלנות רפואית בלידה: תגובה שגויה של הצוות הרפואי, או אפילו תגובה איטית מדי לסימנים בחדר הלידה עלולים לגרום למומים או חלילה למוות. בתי משפט כבר קבעו בעבר כי מדובר במקרי רשלנות רפואית בלידה במצבים של שיתוק מוחין בשל רשלנות, שיתוק על שם ארב, ועוד. 

עורך דין רשלנות רפואית

כדאי להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית מנוסה עוד לפני תחילת התהליך. עורך דין מומחה ברשלנות רפואית יפעל לקבלת כל התיעוד הרפואי ולאחר איסוף המידע וחוות דעת מומחה יעריך אם יש עילה להגשת תביעה. מדי שנה מגיעים מקרי רשלנות רפואית חדשים לבתי המשפט, ולכן יש חשיבות לפעול עם עורכי דין מומחים בתחום, שמכירים את כל הפסיקות והתקדימים. 
במקרים של תביעה כזו, המטופלים מוצאים את עצמם נאבקים מול גופי ענק כמו חברות הביטוח והמוסדות הרפואיים. ייצוג משפטי ותמיכה של עורך דין רשלנות רפואית מומחה ומנוסה לצד חוות דעת רפואית מטעם רופא מומחה עשויים להבטיח פיצוי כלכלי משמעותי. יש לזכור כי המושג "רשלנות רפואית" אינו מוגדר בחוק, הגדרת עוולת הרשלנות עמומה, ולכן עורך דין רשלנות רפואית יוכל לנווט בסבך הבירוקרטי ולהקל באופן משמעותי על ההליך. 

היקף התופעה בישראל וכמה באמת תובעים

אין בישראל גוף רשמי שמרכז מקרי רשלנות רפואית וטעויות רפואיות שאירעו בזמן טיפול בחולים במערכת הבריאות, לא הציבורית ולא הפרטית. מפרסומים בעיתונות הכלכלית עולה כי כ-74% מהישראלים שנפגעו כתוצאה מטיפול רשלני כלל לא מגישים תביעה. המשמעות היא כי סכומי עתק שייתכן שמגיעים לכם, הציבור, נשארים בקופות המוסדות הרפואיים וכלל לא מגיעים אליכם. פעמים רבות זה נובע מהחשש הבירוקרטי, הפחד לעמוד מול גופים גדולים ומבוססים, או המחשבה השגויה כי מראש לא מגיע לכם כסף. כאמור, עורך דין רשלנות רפואית יסייע לכם לקבל את כל הזכויות. חשוב לדעת כי תביעות רשלנות רפואית ניתן להגיש עד שבע שנים אחורה, ולאחר מכן חלה התיישנות. לכן, אם יש לכם מקרה של רשלנות רפואית, פנו לייעוץ משפטי ללא עיכוב. 

תהליך הגשת תביעה רשלנות רפואית

הגשת תביעת רשלנות רפואית, כוללת שלושה שלבים עיקריים:
1. איסוף התיעוד הרפואי: יש חשיבות גדולה לאיסוף התיעוד הרפואי, שכן על התובע או התובעת להוכיח שנגרם נזק בשל טיפול רשלני. יש לאסוף את כל החומר הרפואי שנוגע למטופל, מהרופא ומהמוסד המטפל.
2. חוות דעת מומחה רפואי: כדי לבסס את טענת הטיפול הרשלני, יש לצרף חוות דעת מומחה רפואי בתחום שבו נגרם הנזק. המומחה צריך לקבוע שאכן הייתה רשלנות רפואית ואת היקף הנזק.
3. הגשת התביעה לבית המשפט הרלוונטי: התשובה לאיזה בית משפט מגישים את התביעה, תלויה בסכום הנתבע. תביעה אזרחית בגובה שלא יעלה על 2.5 מיליון שקלים מגישים לבית משפט השלום, ותביעה בסכום גבוה יותר מגישים לבית משפט המחוזי.

עלות הגשת תביעה במקרה של רשלנות רפואית

העלויות שצריך לקחת בחשבון בזמן הגשת תביעת רשלנות רפואית הן אגרת בית משפט בגובה כמה מאות שקלים בהתאם לשלום או המחוזי, שכר טרחת עורך דין רשלנות רפואית לרוב אחוז מסוים מהפיצויים שנפסקו, עלות קבלת חוות דעת מומחה רפואי שעשויה להגיע לאלפי שקלים, ועלות איסוף החומר הרפואי. במקרים של זכייה בין אם בפסיקה ובין אם בפשרה, בית המשפט עשוי לפסוק הוצאות משפט לטובת הצד הזוכה. ההוצאה המכבידה ביותר היא עלות חוות דעת מומחה, שכן שכר הטרחה לעורך הדין משולמת לרוב בסוף ההליך על בסיס הצלחה בתביעה.

פיצויים במקרי תביעה רשלנות רפואית

סכומי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית עשויים להגיע לכמה מאות אלפים שקלים ואפילו כמה מיליונים, בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. בית המשפט לוקח בחשבון את גיל הנפגע או הנפגעת, היקף המגבלה או הנזק שנגרמו בגלל הרשלנות, גובה השכר לפני הנזק וכושר ההשתכרות לאחריו, מהם הצרכים השיקומיים, כאב וסבל זמניים וכרוניים לאחר המקרה, קיצור תוחלת החיים, וגורמים נוספים. ישנם נזקים כמו אובדן חיים, אובדן נכס, אובדן נוחות, אי רווחה גופנית, וכל אובדן או חיסור הקשורים לשמו הטוב של הנפגע, וישנם נזקים ממוניים, שהם הפסד או הוצאה שניתנים לכימות בכסף.